הם שכבו במיטה הגדולה ופניהם מביטים לקיר, זה שוכב על צדו האחד ומביט על הקיר האחד וזו כנגדו במיטה מביטה על הקיר האחר, האהבה הגדולה לכסף הפכה לשנאה לאדם, לאדם שהיא חולקת אתו עכשיו את המצעים.
היא דמיינה את זה אחרת, שהיא תהיה הבלבוסטע, שולטת בבירה ובאדם, בעלת המאה ובעלת הכול.
הוא דמיין את זה בדיוק כך, נורא רצה להגשים לה את החלום, הוא גם יאכל להגשים לה את זה, אילו היה מוותר על הכול, משכנע את עצמו שזה מה שטוב בשבילה, למרות החמישים שנה שהפרידו ביניהם, אבל משהו בתוכו לא איפשר לו ללכת עד הסוף, כמה שהוא ניסה בכוח לשכנע את עצמו וממונו, הוא ידע את האמת מהלילה הראשון, אז הוא העדיף להיות כנה עם עצמו ועם ממונו, ואם השאר נראה...

הכול התחיל בבראשית, כשקראו את הפסוק בתורה ''לא טוב היות האדם לבדו'' זה עשה לו לא טוב, הוא סגר עם עצמו למצוא זיווג שני דחוף כשסגר את החומש. בפגישה במלון הוא נישבה בקסמה, עיניה הצעירות שבו אותו לגמרי, מעכשיו הוא ראה רק אהבה, היה מוכן בשבילה לעשות הכול, עד חצי המלכות הציע לה בנדיבות, אבל היא הסבירה לו שהמלכות זאת היא, אז הוא הביט עמוק אל תוך עיניה, רצה להגיד לה, ''את כל כך יפה'' ובמקום זה יצא לו, ''את כל המלכות ויינתן לך...''

למחרת בפגישה, הם ישבו בלובי ותכננו את סידור השולחנות, שלף עט ופנקס וחתם לה על הווילה המפוארת ועל הלמבורגיני האדומה, על חשבונות הבנק, ועל כל המניות, השאיר לעצמו את בגדיו שעליו והימר על כל הקופה, ''היא כל כך יפה שמגיע לה'' תירץ לעצמו.

בלילה שלפני, כשחזר הביתה, רצה לספר לבנו את מה שזימנו לו משמים, אך בנו ישב בקרן זווית ופניו לארץ, עשה חשבון נפש ובכה בקול ''אוי וואי, מה יהיה איתי'' שמע האב הרחום את הרהורי התשובה של בנו והתמלא כולו ברגשי אלול, בכה הבן בצער והתמלא ברגשי אב ''מה יהיה עם הנשמה שלי, אבא, אבא, תרחם, פרנסני ככלב וכעורב, גבר כמוני, מה יהיה אתו'' וכשקלט האב שהמצב חמור, זימן אליו שני עדים מיד ותרם לבן המסכן את כל נכסיו בסתר, שמע הבן ודמעותיו יבשו ברגע, וכשם שמת אב ומת אלול כך משנכנס אדר מרבים בשמחה.

וכששמעה היא במיטה, שחתם לבנו הקשיש ערב לפני, הבינה שלא אסתר היא אלא ושתי, כשקראה לה לארוחת בוקר, היא סירבה בפניו. לקח הבן את הלמבורגיני לסיבוב, הכניס את המפתח אבל לא היה לו את הקוד, המתנה הזאת הייתה גדולה עליו, ומתנה תמירה מודעה לחברתה, לא הוא זכה באוטו לא היא בווילה.
כי הוא היה אנוס, שבוי ביופייה, האהבה עיוורה אותו, אנסה לו את ההורמונים, עכשיו הם נשואים בעושר, הבעל העשיר הצעירה היפה ובנו הקשיש.