"אמרו אין נדה בתורה אין שבת בתורה אין <עבודת כוכבים> {עבודה זרה} בתורה יכול יהו חייבין ת"ל ונעלם דבר ולא שתתעלם מצוה כולה".

ממש לא מובן. איך בכלל יתכן מצב שכל הסנהדרין טועים ומחליטים שאין שבת בתורה?
זה מצב שלא שייך בעולם כלל. מדוע צריכה התורה לתת לנו לימוד מיוחד על כך?

בהמשך אומרת הגמרא שהיחידים פטורים במקרה כזה כי זה: "זיל קרי ביה רב", והכוונה שאנחנו מצפים מכל יהודי הכי פשוט שידע שבי"ד טועה בדבר זה.
אז אם כל יהודי פשוט יודע שבי"ד טועה, איך יתכן שהם טועים???

זו גמרא מופלאה. לית נגר דליפרקינהו.

חשבתי אולי בדוחק שאולי נעמיד במקרה וכל הבי"ד התפקר רחמנא ליצלן, והיו רשעים וניסו להכשיל את עם ישראל במצוה כמו שבת.
אבל זה גם רחוק מאד מהשכל באותה מידה.