ראש הממשלה נכנס למשרדו, הרבה פגישות מחכות לו על סדר היום, הוא צריך לדון עם שר הפנים בנושא מיסים כמובן, עם שר האוצר
בנושא מלגות, עם שר הביטחון על הפטור לבני הישיבות ועם שר הרווחה על תמחוי וקופה.

ראש הממשלה אוהב את הבריות וגם את התורה, למרות שאין לו זמן לזה, הוא משתתף קבוע בחוג השבועי לתנך. במדינה לא לכולם זכויות שווים, יש אזרחים טובים ויש אזרחים סוג אא, אלה שבבוקר הולכים לכולל, על הכביש יש מסלול מהיר לתלמידי הכולל וחניות רחבות שמורות עם קנס אלף שח למי שחונה במקומם, הם כמובן פטורים מתשלומי מע''מ וארנונה, הם גם לא משלמים מס על הדירה השלישית.

כולם במדינה חייבים לשלם מיסים, כ-ו-ל-ם, כדי לבנות גדרות שהגנבים לא יבואו, אבל הם לא צריכים לשלם, מה להם ולשמירה מגנבים, זה רק כדי לשמור על מי שעושה בעיות בעיר, מי שלא לומד תורה.

רצה שר הפנים להטיל מס ארנונה על כולם, שיישאו גם הם בנטל העם, ביקש מהם שר האוצר להשתתף, צריך מס לתקן את הארמונות וגני הממשלה, אם הם לא ישלמו זה ייפול על הציבור שלנו, תושבי המדינה מממנים את האברכים, מצדו שלא יתגייסו אבל למה לא לשלם מיסים כמו כולם.

נכנס שר הביטחון והוא מלא טרוניה, חסרים לו חיילים, נשקים, דלתות ומגנים, צריך כוח אדם לתקן את החומות, חסרים לו שין גימלים שיתבטלו בשער, נמאס לו שחייליו פראיירים, למה הם צריכים לקבל רק 700 שח בחודש, למה לו אין מלגות חיילים.

הקשיב להם ראש הממשלה, שם את הכיפה על הראש, הוציא את התנ''ך מהארון, והקריא להם מהתורה במפורש ''אף חובב עמים כל קדושיו בידך והם תוכו לרגליך'' אפילו כשהם בגלות הת''ח לא צריכים לשלם מיסים, כי הם מכתתים רגליהם ללמוד תורה,
פתח את הנביא בהושע והקריא ''גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך ושרים'' אם ילמדו תורה אקבצם ואם הם יהיו מעט אז הם פטורים מלשלם מיסים וקינח להם מספר עזרא ''מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם'' אל תיקח מתלמידי חכמים מיסים, לא מע''מ לא בלו על הדלק ולא ארנונה, אבל למה הקשו השרים, למה הם ולא אנחנו, ככה זה ענה להם ראש הממשלה, סגר את הספר והעיף להם את האבק בפנים.

נכנס ללשכה שר הרווחה מחויך, שליח ציבור שלהם, השיג להם מלגות אברכים, 50 אלף שח לחודש נטו, פטור מתשלום לגיחון על כריית בור המים הגדול, אם יחסר כסף למים אז ישלמו מחשבון היתומים וגם סידר להם פס חופשי בפסי העיר. שמחו האברכים למדו תורה בנחת, שמחו נשותיהם שבעליהם רגועים, שמחו אנשי העיר שתלמידי חכמים שמחים בעיר, שמח ראש הממשלה ששריו אבלים וחפויי ראש.