כבוד חברי הפורום

א) בבא מציעא דף י: אמר רבינא היכא אמרינן דאין שליח לדבר עבירה היכא דשליח בר חיובא הוא אבל בחצר דלאו בר חיובא הוא מיחייב שולחו כו'
רב סמא אמר היכא אמרינן אין שליח לדבר עבירה היכא דאי בעי עביד ואי בעי לא עביד אבל חצר דבעל כרחיה מותיב בה מיחייב שולחו
וברש"י דאי בעי עביד "את השליחות" 
ולכאורה קשה מה כוונתו בזה ומה בא לאפוקי וצ"ע

ב) דף קג. מתני' המקבל שדה מחבירו כו' כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש
ובתוס' בתבן ובקש. אותו שנקצץ עם השבולת קרוי  תבן והנשאר בארץ קרוי קש שקורין אישטובל"א כו'
והנה עיין רש"י שבת לו: קש - זנבות השבולין גבבא - הנגבב מן השדה אישטובל"א 
ועיין תוספות שם וז"ל כירה שהסיקוה בקש ובגבבא. נראה לר"י דקש היינו  זנבות השבולים שנשאר בשדה הנקרא אשטובל"א בלעז ותבן הוא הנקצר עם השבולת
ועיין מהרש"א ומהר"ם בשבת שם שכתבו שנחלקו רש"י ותוספות, לרש"י תבן נשאר בשדה וקש נקצץ עם השיבולת ולתו"ס בהיפך עיין שם.
אולם צ"ע דעיין רש"י בב"מ ק"ג: בד"ה האי אמר שכתב וז"ל - אי אפשי שתעקור דבעינא  דתיתבן ארעאי "שישארו בה מן הקשין" ויהא לה לזבל לזריעתה לשנה הבאה
ומבואר שקש נשאר בשדה
ועיין שם ד"ה בעינא תיבנא שכתב וז"ל - אני צריך תבן לבהמותי ואי אפשי  שתשאר בקרקע
ומבואר שתבן נשאר בשדה וצ"ע בזה

ג) דף קד: רבי יוסי אומר מקום שנהגו לעשות כתובה מלוה גובה מלוה לכפול גובה מחצה 
וברש"י גובה מלוה - "בעל" גובה "מאבי הבת" כל מה שכתוב  בכתובתה כאילו הלוהו:
מקום שנהגו לכפול - לשום את מה שמכנסת לו  כפליים בדמיו בשביל כבוד ולכתוב כפליים בכתובתה וכשהיא יוצאת אינה נפרעת אלא החצי:
גובה - "החתן מחמיו" מחצה:
ויש להעיר מדוע בתחילה כתב רש"י בעל מאבי הבת ואח"כ שינה בלשונו וכתב החתן מחמיו וצע"ק

ד) דף קד: ההוא גברא דאמר להו הבו לה ארבע מאה זוזי לברתי "בכתובתה" שלח רב אחא בריה דרב אויא לקמיה דרב אשי ארבע מאה דאינון תמני מאה או ארבע מאה זוזי דאינון מאתן אמר רב אשי כו' איכא דאמרי אמר רב אשי חזינן אי אמר "לכתובתה" ארבע מאה זוזי דאינון תמני מאה ואי אמר "בכתובתה" ארבע מאה זוזי דאינון מאתן ולא היא לא שנא דאמר לכתובתה ולא שנא דאמר בכתובתה ארבע מאה זוזי דאינון מאתן עד דאמר הבו לה סתמא 
וברש"י שלח רב אחא כו' - האי "לכתובתה" אכתובה קאי או  אגוביינא מקום שנהגו לכפול היה:
וצע"ק מדוע שינה רש"י מלשון הגמרא וכתב לכתובתה בלמ"ד ולא כתב בכתובתה בבי"ת וצע"ק

החותם בכבוד רב,