רש"י ד"ה בדרך טובים. לפנים משורת הדין: וארחות צדיקים תשמור. סיפיה דקרא הוא:
צריך להבין מדוע רש"י נזקק לציין שזה הסיפא של הפסוק הקודם, מדוע רש"י כותב בד"ה את שלשלת המילים וארחות צדיקים תשמור ולא הסתפק רק במילה או שתיים מתוך הפסוק וכפי שרש"י בד"ה הקודם כותב רק את המילים בדרך טובים, ולא כתב למען תלך וכו', והנה המהרש"א בחידושי אגדות מבאר מדוע רש"י טרח לציין את הדבר הפשוט שהוא סיפיה דקרא, דאי הוי קרא אחרינא הוה אמינא דצריך ליתן גלימייהו שלא יפסידו ממונם, אבל ליתן שכר טירחא מכיסו אינו צריך. ומשום דרישא דקרא אתי למימר שלא יפסיד ממונם, וודאי דסיפא אתי להוסיף דצריך ליתן שכר טרחם,
ונראה להוסיף על דברין מזה שרש"י הביא גם את המילה תשמר שהוא לשון של עשה לא תעשה כדאיתא כל השמר פן וכו' והיות ותחילת הפסוק הוא בלשון "למען תלך" שזה עולה על הנאמר קודם שהתורה ניתנה בשביל שתלך וכו' ומכאן אין ראיה שזה דין ממש אלא יותר שזה לפנים משורת הדין, לכן הפסוק חוזר ושונה בתוספת המילה תשמר, כי הרי יכול לכתוב הפסוק למען תלך בדרך טובים ואורחות צדיקים, ותלך עולה על דרך טובים ואורחות צדיקים וע"כ כתב שלמה המלך בכפל לשון תלך - תשמר ללמד שהוא דין ממש כפי שמורה הלשון תשמר.
הדרן עלך השוכר את האומנין המסיימת במשלי שלמה
ובאנו לפרק השוכר את הפועלים הפותח בסעודת שלמה