התלמוד (בבא מציעא דף לה עמוד ב): "אמר רבי זירא: פעמים שהבעלים משלמין כמה פרות לשוכר.

היכי דמי? אגרה מיניה מאה יומי, והדר שיילה מיניה תשעין יומי. הדר אגרה מיניה תמנן יומי, והדר שיילה מיניה שבעין יומי, ומתה בתוך ימי שאלתה.

דאכל שאלה ושאלה מיחייב חדא פרה.

אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: מכדי חדא פרה היא, עיילה ואפקה, אפקה משכירות ועיילה לשאילה, אפקה משאילה ועיילה לשכירות!

כמה שאלות בנדון:
1. אם השוכר מוכן לשלם כמה פעמים על אותה תקופת שכירות למה שהשואל לא ישלם כמה פרות ("פרה פרה") על תקופות ההשאלה?
2. איזה אדם בר דעת שוכר, ומשאיל ואח"כ שוב שוכר ושוב משאיל ושוב שוכר, ומשלם 3 ו-4 פעמים על אותה תקופת שכירות?
3. ובכלל למה הוא משאיל למשכיר? שיבטל את השכירות ישלם על התקופה ששכר, וכשהבעלים יסיימו את השימוש שישכירו לו שוב. מה כל "המשחק" הזה? איזה בר דעת נוהג כך, שהתלמוד דן במקרה מוזר כזה?