הגמרא מנסה להוכיח כי מלשון המשנה "ציבורי פירות , ציבורי מעות" מנין ( של הציבורים) הוא סימן . אם כך מדוע במקום שהגמרא דנה בנושא , מדוע לא הוכיחה ממשנתו כי מנין הוא סימן , הגמרא אכן גורסת כי יש תיקון גירסא במשנה ומדובר על ציבור אחד בלבד ולכן לא יוכח מכאן כי מנין הוא סימן.
הגמרא שבה ושואלת , אם כך אולי נוכיח שמקום הוא סימן ושוב עולה השאלה מדוע לא הוכח לעיל ממשנתנו כי המקום יהיה סימן , ושוב הגמרא מתקנת את הגירסא לגירסת המקור "ציבורי פירות".
מדוע אין שאלה ראשונה שבה ועולה , יש כאן מספר ציבורים , מדוע מנין הציבורים אינו הוכחה כי מנין הוא סימן ?