''מורדת, למה לא באת כשקראתי לך'' צעק עליה הדיין הגדול של בית הדין. היא רצתה לענות לו, איך תבוא עם שישה קטנים בבית, חודש שמיני, בקבוקים, טלפונים שרצים כל היום, בכי של תינוקות, לילות בלי שינה, אפילו הכדורים הכי חזקים לא עובדים כבר, רצתה לענות לו, לרב- אב בית הדין, אבל הדמעות חנקו את גרונה, וגם היא בדיוק נזכרה שהיא שכחה את הדייסה על הגז.

היא אהבה אותו, פעם, עכשיו היא עדיין אוהבת אותו אבל מרוב שהיא לא רואה על העיניים היא החליטה להתגרש ממנו, היא פגשה בטעות בכרטיס ביקור של עורך דין חתיך, הוא שכנע אותה, היא השתכנעה, פתחה לו תיק ברבנות, עכשיו אין לה כוח לבוא לדיון, היא גם לא יכולה, קורסת מרוב לחץ בבית, אפילו לעבודה היא הפסיקה ללכת, אבל הרב לא מסכים, היא צריכה לבוא לפגישות, היא רשומה ביומן אז היא צריכה להופיע.

בערב בבית כנסת, כולם נעמדו דום כשהוא נכנס לתת את שיעור הערב, אחרי שהתיישבו לחש לו הגבאי לאוזן אבל הרב לא רצה לנזוף בו, ''פה באים ללמוד תורה, פה לא מתעסקים בדינים''.

הוא ישב עם גמרא גדולה, למד בנחת, גם הוא שכח לבוא לדיון, ''ביטול תורה'' הוא פתר, הוא שתה בצמא את דברי הרב החשוב, ברוך השם, מאז שהוא מחוץ לבית אין לו יותר דאגות, הוא לא שומע בכיות וצעקות, הוא רק רואה אותיות שמחות על רקע הדף שלו.

''לפחות תגער בו'' דחקו הציבור, אבל הרב ראה שהוא עסוק, מתי יבוא לדין? ביום, הוא יושב במשרד, בלילה הוא יושב מול הגמרא, בערבי שבתות הוא טרוד במקוה, ערב סוכות הוא טרוד באתרוג שלו, ערב פסח במצות, מוטב לפתור את הצד שלה ואחרי זה יגיע לצד שלו, בעזרת השם.

בערב היא שכבה עם כל הפיצקל'ך סביבה, היא בכתה, ''מורדת'' זה היה לה חדש, היא זכתה להרבה כינויים בחייה אבל לזה עוד לא.
היא הייתה צריכה עזרה, העורך דין רק אמר לה שהוא צריך עוד כסף, בשביל להתקדם, הפסיכולוגית לא יכלה לענות, היא תמיד באמצע טיפול, העובדת סוציאלית תבוא בעוד חודש, בסוף היא התקשרה אליו....

התנצלה על כל מה שקרה, גם הוא התנצל, כדי להשתוות אליה, אז הוא סגר את הגמרא שלו, בלית ברירה הוא חזר הביתה, לטפל בה ובילדים שלהם, וגם לתקן את הנזילה מתחת לכיור, אה, וגם שיעורי בית שכבר חודש שהם לא עשו.

כשכולם נרדמו, הוא פתח את הגמרא המתוקה שלו בדף הנכון, האותיות משום מה נראו לו מטושטשות אז הוא התקרב יותר כדי לקרוא מקרוב יותר, עד שהוא נרדם על הספר, וזכה לישון עם הגמרא שלו ועם אשתו בבית.