א) רש"י קט: ל"א - מה דבר (שלא נכנס ברשותו) כגון תרומות ומעשרות מפי עוקר הרים.
האם מצינו עוד מקומות בש"ס שהביא רש"י מפי עוקר הרים. ומי הוא זה?

ב) קט: תנו רבנן מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה תלמוד לומר(דברים יח, ו) ובא בכל אות נפשו ושרת כו' 
ויש לעיין אם יש חילוק בין עת לשעה ומה הביאור בהכפילות. ולא מצאתי מי שהעיר בזה. וחיפשתי קצת ומצאתי כדלהלן: 
בתפילת שמונה עשרה בשים שלום " בכל עת ובכל שעה בשלומך" ועיין רמב"ם סדר התפילה ובשנו"ס פרנקל שם. 
ועיין רמב"ם ד' כלי המקדש ז' בא למקדש ומקריב בכל "יום" שירצה כו' 
ובפרשת אחרי מות פט"ז לא יבוא בכל עת כו' ועיין מלבי"ם שם
ועיין ראש השנה טז. 
ועיין שמות רבה לח-ח, ובויקרא רבה כא-ז ובמפרשים שם ושם ודוק' 
ובברכת המזון "בכל יום ובכל עת ובכל שעה"
ועיין בטור או"ח קפז-ג , ובדרכי משה שם העיר בזה. ועיין עוד במגן אברהם ודעת תורה (למהרש"ם) שם. 
שוב אחר זמן רב מצאתי בשיטת מהריק"ש עמ"ס בבא קמא שהעיר כן על הגמרא הנ"ל עיין שם

ג)בבא קמא דף קי. ואמר רבא גזל הגר שאין בו שוה פרוטה לכל כהן וכהן לא יצא ידי חובתו מ"ט דכתיב האשם המושב עד שיהא השבה לכל כהן וכהן בעי רבא אין בו למשמרת יהויריב ויש בו למשמרת ידעיה כו'
רש"י ד"ה אין בו - שוה פרוטה לכל משמר יהויריב ויש בו שוה פרוטה לכל משמר ידעיה שהן מועטין מהו

ולכאורה דברים פשוטים הם, שהטעם שיש שוה פרוטה למשמר ידעיה ולא ליהויריב הוא משום שהן מועטין ומדוע צריך רש"י לפרש זה. 
ואפשר שכוונתו לומר שאין זה סתם בעיא ואוקימתא של הגמרא אלא באמת הדבר ידוע שמועטין הן וצ"ע בזה

החותם בכבוד,