בשני מקומות במקרא מופיע הביטוי 'ככה יעשה לאיש', בפרשת יבום בפרשת כי תצא, ובמגילת אסתר. לא עוד. ברור שהמן ואחשורוש לא אמרו דבריהם בעברית ורק כותב המגילה התנסח בלשון זו כבפרשת כי תצא.
מרדכי היה 'אומן את הדסה היא אסתר בת דודו כי אין לה אב ואם ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת', כלומר לפי חז"ל - 'לבית', היינו לאשה. במבט רחב עניין זה מזכיר יבום כי בזה היה יכול במובן מסויים להקים את שמם של הנפטרים קרוביו שלא נזכר שהיו להם צאצאים אחרים. ברם לבסוף ( לכאורה לפי הפשט ) לא הקים כי נלקחה ע"י אחשורוש. אני תוהה האם 'הדהד' העניין של חליצה ואי קיום היבום במוחו של כותב המגילה כשכתב אותה, כרוצה לומר שראוי היה מרדכי להיקרא חלוץ הנעל ( לאונסו ) אילולא ש'המלך' חפץ היה ביקרו וגדלו להיות משנה למלך להקים את עמו כולו ולהצילו. זה אמנם נשמע מעט 'רחוק' אך אינני מוצא סיבה טובה יותר לשימוש יחידאי כמעט זה בביטוי הנ"ל. צ"ע