היה ביניהם הסכם, כל יום חמישי, אחרי שמחזירים את הספר הקדוש לארון, הוא היה לוקח ממנו חמישים שח כדי לקנות כרטיס לוטו משותף, הם סיכמו ביניהם שאם יזכו, יתחלקו חצי חצי. לא היה לו זמן לתחנות טוטו, גם הוא פחד מהמוכר המגושם, שם בתחנה, הוא העדיף שילך במקומו ושהמזל הטוב שלו יואיל לשניהם.
וכך היה ההסדר ביניהם, כל יום חמישי בבוקר, אחרי שמחזירים את הספר הקדוש לארון, הוא היה לוקח ממנו חמישים שח, ואז הוא היה שולח לו בהודעה פרצוף חמוץ, זה היה הסימן שלהם שהם לא הרוויחו, כשיקבל פרצוף שמח זה יהיה סימן שהם הרוויחו.

- (המשקיע)
הוא נורא האמין בו, ידע שהבחור הזה יש לו מזל טוב בחיים, הוא לא ידע להסביר איך הוא יודע, זה היה אפילו יותר מאמונה תמימה, הוא פשוט ידע שהבחור הזה יש לו את זה, בגלל זה הוא האמין שהוא עושה איתו עסק טוב, צריך רק להתמיד עד שיום אחד הוא יזכה ואז בעצם גם הוא יזכה בחצי, הוא רק לא הבין מה קרה שהוא לא שלח הודעה השבוע, זה סימן טוב, מבשר רע??.

- (בעל הטוטו)
הוא היה רגיל שהוא מגיע כל יום חמישי ומבקש כרטיס לוטו בחמישים שח, הוא היה מגיע בשעה קבועה, קונה את הכרטיס רגע לפני ההגרלה אחרי זה הוא נשאר קצת לצפות בתוצאה, ולפני שהוא הולך הוא מחמיץ פנים תוך כדי ששולח הודעה בנייד שלו, השבוע לא יודע מה קרה לו, הוא משום מה החליט לקנות כרטיס הגרלה של ארצות הברית, לא יודע מה פתאום הוא החליף, לארצות הברית דווקא? גם מי יודע מתי יפרסמו שם תוצאות.

- (הקונה)
הוא היה באמצע לעלות לאוטובוס ולשלם לנהג כשהטלפון צלצל, זה בהחלט לא היה זמן טוב לענות, במצבו, הוא לא יכל להרשות לעצמו לפספס שום שיחה, הוא לא הבין בהתחלה מה הגברת מקשקשת לו באנגלית על הקו, חשב בהתחלה לנתק לה באמצע, שתרד ממנו, קוראים לה מרמלאדה היא מספרת לו, והיא באה לבשר לו שהוא זכה בסכום של תשע אפסים, בדולרים, אמיתי.
''הלו?'' היא שאלה במבטא אמריקאי כבד.

עכשיו הוא רוצה להתנתק ממנו, להחזיר לו את החמישים שח שלו, נטו, כי הוא לא קנה את הכרטיס הנכון, "סליחה שגנבתי ממך חמישים שח"
השני רוצה חצי, כמובן, בהכל,, "מה אכפת לי אם זה לוטו טוטו או אמריקאי, העיקר התוצאה, המשמחת, "
בעל הטוטו חושב שכל המיליארדים שלו דווקא, כי זה בכלל מקח טעות כל המכירה הזאת ולכן כרטיס ההגרלה שלו.

''אוי הברוך'' נאנח הראשון
''גוואלד גשרינג'' נאנח השני,
"וואלה, באסה" נאנח בעל התחנה,
זו באמת מחלוקת,
...לשם שמים