רש"י בסוגייתנו כותב:
אבל לא יין ביין. דכי נתערב יין נסך ביין כשר כולו אסור ואי קשיא אביי ורבא היכי מיתרצי אתקפתיה דאמימר הא אינהו הוו קשישי מיניה טובא לא תיקשי דהא במסכת בכורות (דף יג:) תרצינהו אביי ורבא להנך שינויי אליבא דרבי יוחנן דאליביה קאמר אמימר לשמעתיה וקבעוה בעלי תלמוד כאן אמילתיה דאמימר:

מדברי רש"י, אם הבנתי נכון (אם כי הדברים מפורסמים, והכותרת שלי להודעה היתה רק כדי שתיכנסו לקרוא ולהגיב), עולה שיש כאן איזה "משחק" שעשו בעלי התלמוד (מי הם??):
אביי ורבא בכלל לא תירצו את הקושיה שבסוגיה, ובכלל לא הכירו את אמימר שלא נולד עדיין בזמנם, והם בכלל דיברו בסוגיה אחרת, ו"בעלי התלמוד" לקחו את דבריהם ומיקמו אותם בסוגייתנו, וכך נוצר הרושם שהם כביכול השתתפו בסוגיה שלנו ותירצו את הקושיה על אמימר.

האם בכלל יש דרך אחרת להבין את מה שהתרחש? היינו, האם יש חולק על רש"י?

ועוד - אם נלך בדרך זו של רש"י, יהיה ניתן לטעון כך על המון סוגיות, ובכך אולי אף לפגוע כביכול ב"אמינות" הסוגיות.