אלא מה לפיו שכן מחייבו אשם בבבא מציעא ג' ב'


החלק המובן-

תובע דורש מהנתבע מאה שקל.נתבע מודה במקצת,על חמישים שקל(כי הרי אין עדים,משמע-אם היה כופר בהכל אין בכלל שבועה).נתבע נשבע על השאר.לאחר מכן מודה הנתבע ששיקר ומתוודה שצריך הוא להביא מאה שקל.תקנו אותי אם אני טועה.

הדין-קורבן אשם.

החלק הלא מובן-

עדים אין בכוחם לחייב את הנתבע קורבן אשם גם כשהם מעידים שיש שקר בשבועה שלו.
אם ישנם עדים,מדוע הנתבע צריך להגיע למצב של שבועה?אם הנתבע כופר בכל ויש עדים המעידים אותו שהוא חייב בכל,אז ישלם ואם הוא נחשב גנב אז הוא גם יקבל קנס.

אם ישנם עדים,המעידים על מקצת התביעה ולא על כולה,יתחייב הנתבע להשבע על השאר.אז כיצד יגיעו העדים למצב שבו הם מעידים שיש שקר בשבועת הנתבע?
שבוע טוב ומבורך לכל בית ישראל.