הם חזרו מסוף שבוע של העצמה זוגית במלון אושא, הוא החזיק ביד אשתו וביד השנייה את ההגה, עכשיו הם פתרו את כל המריבות השטותיות שלהם, היה שווה להשקיע בסוף שבוע ארוך של הערכה וכבוד לאחר, להכיר תודה על הדברים הקטנים (החיזורים הקטנים שלו), קל וחומר על הדברים הגדולים והחשובים באמת בחיים (נכסי מלוג וצאן-ברזל שלה), בקיצור המעשה, הם הבטיחו לאהוב מחדש זה את זו, מהיום אין יותר תירוצים, אומרים את כל האמת.

הוא חזר לעבודתו, והרגיש רענן במיוחד, עכשיו הוא יכול להתפנות לטפל בכסף שלהם, קודם כל לנהל את החשבון המשותף לבד, אחר כל לבטל את כל הקומפלקס דירות יוקרה שהיא מכרה מהירושה של אמא שלה.

היא בינתיים טיילה במרינה, רצתה להיכנס לקניון לקנות לה בגדים יפים, בטח זה ישמח אותו כך יעצה לה היועצת באושא. היא הסתובבה שלוש פעמים עד שמצאה חניה, קשה למצוא חניה במרינה הזאת, עוד יותר קשה לחנות כאן את האוטו, חשבה לה תוך כדי שהיא עושה רוורס ודוחפת את היגואר שמאחוריה לתוך מצולות הים.

פתאום הוא הופיע, בצבץ מהמים והתחיל לצעוק ''היגואר היגואר'' היא במקומו צעקה ''איש במים איש במים'' בסוף משו אותו, הוא כולו טפטף ליד המדרכה, ''היגואר שלי'', הוא בכה ועיניו הרטובות נרטבו, היא הזדעזע, טענה שאין לה כסף שישאל את בעלה הוא כרגע האחראי, הוא קלט שהסתבך עם פגיעה רעה, אז הוא הציע לקבל את הכתובה שלה במקום היגואר שלו, וכשימות בעלה הוא יזכה בסוף בכסף במקומה.

היא חזרה הביתה בלי הכתובה שהייתה לה, וכל האנרגיות הטובות מסוף השבוע הארוך נמוגו באחת, בלילה הם שניהם התהפכו מצד לצד, היא הרגישה שעכשיו שוויה ירד, הוא מצדו כאב לו על הכתובה היפה שהלכה, תהיה קלה לגרשה בעיניו, אחרי שהוא השקיע סוף שבוע ארוך כל כך לטובת העניין. הוא לא מעוניין לגרש אותה כדי לא לשלם יגואר חדשה אבל מה שווה אישה בלי כתובה, זה כמו סטודנט שלמד שבע שנים רפואה ולא קיבל תעודה, חבל על דעבדין אמרה והתהפכה, הוא הפך להיפר והתהפך כה וכה, איך מכרה את אהבתו תמורת יגואר במצולות ים, הוא חתם לזון ולפרנס אותה עכשיו שהיא מכרה את זה, זה כאילו שמילותיו חספא בעלמא, איזה בושה לחיות את חיי עם אישה בלי כתובתה, עכשיו כולם ידעו שאני קמצן אמיתי לא חסכן ולא משקיען, אפילו מלותי כבר לא...

''אתה ער?'' שאלה, הוא רצה לענות לא, ייחל שימות, אבל גם אם ימות ההוא יזכה בכתובתה, אוי וואי, "אל תדאג" הרגיעה אותו אשתו האהובה "אני מוחלת לך על הכתובה שלי אתה יכול לישון בשקט". הבעל נרגע ובכל זאת כדי לא להשאיר אותה בלא כלום כתב לה באהבה כתובה חדשה.

האישה ראתה שבעלה נרגע אז היא נרגעה גם, מכיוון שנדדה שנתם ולישון הם לא מצליחים אז הם שיחקו ביחד במשחק מונופול, היא קנתה בית בשדרה היקרה וחייבה אותו בכל סיבוב בהרבה הרבה כסף, הוא העדיף להשקיע בהרבה בתים ברחובות הזולים והצליח כך להחזיר לעצמו מהוצאות המעבר והשהייה אצלה, בסוף היא רצתה לקנות מלון, לא היה לה די כסף אז היא ביקשה שילווה לה הוא ביקש משכון היא הציעה את כתובתה, הוא נזכר בכתובה והם התחילו לריב, היא קלטה שהוא משחק לא הוגן והעיפה לו את המשחק בפנים, התעופפו הבתים והמלונות, הקלפים והשחקנים, היא חבלה בפרצופו שרתה לו על הלחי, ''עכשיו היא תשלם, אני לא פראייר כמו בעל היגואר.''

היא ביקשה סליחה רצתה לשלם לו, פתחה את ארנקה ובאמת לא היה שום דבר, אז שוב היא הציעה את כתובתה החדשה, הוא שוב לא רצה להשאיר אותה בלי כתובה, אמרה לו מקסימום נתגרש ותקזז את השריטה שעשיתי לך, אז הוא חשב שזה בסדר הוא אוהב להתקזז, בסוף הם קיפלו את המשחק, הוא הוציא דף ועט רשם את כל מה שהרוויח, מהבתים וההלוואות וגם מהשריטה של אשתו, ומכיוון שהתחיל לרשום המשיך לרשום את מה שבזבז ביום שלפניו, בסופר ובדלק וגם את מה שהרוויח, שוטף פלוס טיפים. ומכיוון שכבר התעסק בחישובים, התחיל לחשב את שווי כתובתה, וכמה היא שווה פחות השריטה, ומה היה קורה אילו כתובתה הייתה שווה מאתיים ואילו היה רושם רק מאה בכתובה, ומהון להון, עבר לחשב ברוחניות שכר מצות שקיים כנגד שכר עבירות שעשה או שנמנע, וכשקלט שיש לו יותר מה להפסיד מאשר להרוויח, זה היה תורו למחול לה, וחיו ברינה ובגילה בדיצה ובחדווה.