|
|
הגמרא לומדת שיש דין שאשירה צריכה להיגנז: דא''ר יצחק מנין לעבודת כוכבים של ישראל שטעונה גניזה שנאמר ושם בסתר ואידך נפקא ליה מדרב חסדא אמר רב דאמר רב חסדא אמר רב מנין לעבודת כוכבים של ישראל שטעונה גניזה שנאמר {דברים טז-כא} לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח מה מזבח טעון גניזה אף אשרה טעונה גניזה רש"י מסביר מהי גניזה - דכשהיא שלימה גנוזה (צ"ל גונזה) בקרקע, כלומר: גניזה היא קבורה, כפי שידוע לנו ממקורות אחרים. תוס' לעומתו מפרש: אף אשרה טעונה גניזה - פירוש: ביעור בלא הנאה, כמו עגל ששחקוהו וזרוהו 1. מה גרם לתוס' לפרש כך, למרות שאין זו הגניזה המוכרת? (למשל בעמוד ב' ביחס לאבני המזבח ברור ששם הפשט הוא כמו שרש"י מסביר כאן). 2. האם יש מקומות נוספים בהם המונח גניזה מתפרש כביעור? |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום