בס"ד
הגמרא דנה באיסור של בני נח להקריב טריפה, ובין השאר אומרת שלא יתכן לומר שנח עצמו היה טריפה שכן כתוב עליו שהיה "תמים", ושואלת הגמרא אולי הכוונה במילה 'תמים' היא שהיה תמים בדרכיו - ודוחה זאת. כלומר נראה מההו"א של הגמרא שברור לה שכוונת המילה "תמים" מתייחסת לשלמות הגוף של נח - למרות שהפרשנים על התורה, וזהו אכן הפירוש הידוע והמקובל, מסבירים שהמילה "תמים" מתייחסת למעשיו וכו' (הדבר הכי קרוב לענין הגוף הוא הברייתא שאומרת שנולד מהול-אך לא לזה התכוונה הגמרא כאן).
מדוע הגמרא מנסה 'להתעקש' על כך שתמים אינו כמשמעות המקובלת?