הגמרא מביאה כמה וכמה ברייתות המעמיקות בכוונת הכתוב "כה תברכו".
ונראה לתת טעם לסדר שהובאו:

תנו רבנן {במדבר ו-כג} כה תברכו בלשון הקודש. אתה אומר בלשון הקודש, או אינו אלא בכל לשון? נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן {דברים כז-יב} אלה יעמדו לברך את העם מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש. רבי יהודה אומר אינו צריך, הרי הוא אומר כה עד שיאמרו בלשון הזה.
תחילה מביאה הגמרא ברייתא הדנה בלשון הקודש, כיון שזה הוא נושא פרקנו; והלימוד - מ"יעמדו לברך".

תניא אידך כה תברכו בעמידה. אתה אומר בעמידה, או אינו אלא אפי' בישיבה? נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך מה להלן בעמידה אף כאן בעמידה. ר' נתן אומר אינו צריך, הרי הוא אומר {דברים י-ח} לשרתו ולברך בשמו מה משרת בעמידה אף מברך בעמידה.
ומשרת גופיה מנלן דכתיב {דברים יח-ה} לעמוד לשרת.
הברייתא השנייה - לומדת גם היא מ"יעמדו לברך" כמו הברייתא הראשונה. ולדעת ר' נתן אין צורך ללמוד מגזרה שווה, אפשר ללמוד מכהנים עצמם - "לעמוד לשרת".

תניא אידך כה תברכו בנשיאות כפים. אתה אומר בנשיאות כפים, או אינו אלא שלא בנשיאות כפים? נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן {ויקרא ט-כב} וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם מה להלן בנשיאות כפים אף כאן בנשיאות כפים.
קשיא ליה לר' יונתן: אי מה להלן כהן גדול וראש חודש ועבודת צבור - אף כאן כהן גדול וראש חודש ועבודת ציבור?
ר' נתן אומר אינו צריך. הרי הוא אומר {דברים יח-ה} הוא ובניו כל הימים מקיש בניו לו מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאות כפים וכתיב כל הימים ואיתקש ברכה לשירות.
גם בברייתא השלישית. הדנה בנשיאות כפים, הלימוד הוא מאותו פסוק של "לעמוד לשרת".

הברייתא הרביעית עוברת לדון באופן הברכה -
ותניא אידך כה תברכו את בני ישראל בשם המפורש ...

והברייתות הבאות - בהיבטים השונים של אחדות ישראל, המתבטאים במילים "אמור להם":
תניא אידך כה תברכו את בני ישראל אין לי אלא בני ישראל. גרים נשים ועבדים משוחררים מנין? ת''ל {במדבר ו-כג} אמור להם לכולהו.
תניא אידך כה תברכו פנים כנגד פנים. אתה אומר פנים כנגד פנים, או אינו אלא פנים כנגד עורף?ת''ל אמור להם כאדם האומר לחבירו.
תניא אידך כה תברכו בקול רם. או אינו אלא בלחש? ת''ל אמור להם כאדם שאומר לחבירו.