המשנה בדף מז: אומרת שבית שחציו לע''ז וחציו של יהודי נידון כמחצה על מחצה אך אבניו ועציו מטמאין ומסביר רש''י לפי שאין ברירה.כל האבנים מטמאים

הציטוט מובא בתחתית העמוד.

ומקשה בתוס' רעק''א על המשניות
ע''פ תוס' בתמורה לב: שאין הדיון במשנתנו קשור לסוגיית ברירה,
הואיל ודוקא כאשר הדבר מעולם לא היה מבורר והיה תמיד מעורב
ישנה מחלוקת האם ישנה ברירה או לא .

אך אם בהתחלה החלקים היו מבוררים ואח''כ התערבו אין הדבר קשור לסוגיית ברירה משום שאין הדבר קשור לבירור המציאות הקודמת למפרע.

רעק''א מפנה לתרומת הדשן סי' שלז שכתב בהואיל ויד שניהם שווה בכל הכותל
היה גם בהתחלה חוסר בירור וממילא הדבר קשור לסוגיית ברירה

(אם מישהו יוכל להסביר את עומק הדיון תבא עליו הברכה)

אך רבי יוסף שאול נתנזון בעל שואל ומשיב בפירוש בית שאול על המשניות,

אומר שהפשט בתוס' בתמורה הוא שלמ''ד אין ברירה לא צריך להגיע לדין ברירה
במקרה זה.
אך לדעת הסוברים שיש ברירה גם כאשר לא היתה תערובת מתחילה
חל דין ברירה
עיין שם ( מופיע במשניות יכין ובועז)
עיין עוד ריטב''א בנושא ובמהדיר של מוסד הרב קוק

נידון מחצה על מחצה אבניו עציו ועפרו מטמאין כשרץ שנאמר {דברים ז-כו} שקץ תשקצנו
רש''י
אבניו ועציו ועפרו. של אותו כותל מטמאין כשרץ אפילו חלקו לפי שאין ברירה. שרץ אין מטמא במשא