כל כמיניהון קרובים דאמרין ליה לא תיגמריה מצות?!
קסבר: כל חינוך דלא חשיב - לא ניחא ליה


טענו בחיטים והשיבו בשעורים?

והרי השאלה היא, אם אנו עוסקים בחינוך הילד, מדוע נחשבת מחאת הקרובים כלל? וכי מה להם ולחינוך הילד? הם אינם מחוייבים, וגם אין להם שום סמכות או זכות בחינוכו!

השאלה - ברורה. התשובה אינה ממין השאלה כלל:

הילד, הוא - הוא עצמו - לא ניחא ליה.

זו תשובה מדוע מחאת הילד מועילה, שהוא מוחה ובכך מגלה דעתו שאינו מסכים להיות נזיר. אולם מה הקשר בין התשובה לשאלה? השאלה היתה אודות מחאת הקרובים, והתשובה - התשובה היא ממחאת הילד!