הגמרא מקשה מה חכמים שמתירים אילן שנטעו ולבסוף עבדו, לומדים
מהפסוק ואשיריהם תגדעון.

ומסביר רש''י, שקושיית הגמ' היא במה חכמים מעמידים את הפסוק ואשיריהם
תגדעון. שעיקרו מונח בארץ הרי אם מדובר באילן שנטעו מתחילה לכך כולה אסור

ומקשה המהר''ם מדוע רש''י דן האם ניתן להעמיד את הפסוק בנטעו מתחילה לכך
הרי ניתן להסביר בפשטות שהואיל וכבר נלמד דין זה מהפסוק ואשיריהם תשרפון
באש הפסוק מיותר?

עיין בתירוצו שם ובתירוץ מחצית השקל המצורף
בקובץ.

אך ייתכן לענ''ד שזוהי גופא כוונת רש''י
גמ'
ורבנן האי ואשריהם תגדעון מאי עבדי ליה ?
מיבעי ליה לאילן שנטעו מתחילה לכך
רש''י
ורבנן. דאמרי כל האילן מותר: האי ואשריהם תגדעון. שעיקרו מונח בארץ במאי אוקמי ליה אי באילן שנטעו מתחלה לכך כולה אסור: