גמ': אמר אביי לא אסרה תורה אלא בדמות ד' פנים בהדי הדדי אלא מעתה פרצוף אדם לחודיה תשתרי אלמה תניא כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם?

הגמרא מקשה על אביי שכל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם ואביי אמר שדווקא
ד' פנים אסורים. ומקשה בספר עבודת עבודה לר' שלמה קלוגר(אחד מגדולי האחרונים כתב ספרים רבים ) הביטוי אלא מעתה אומר שהקושיא מהברייתא התעוררה בעקבות דברי אביי.

אך לכאורה גם לדעת החולקים צריך להבין מדוע ישנו חילוק בין כל הפרצופות לפרצוף אדם? ומדוע חילוק זה בבריתא קשה רק לדעת אביי

ומתרץ ר' שלמה קלוגר ע''פ תוס' בנדה שבאדם ישנה חשיבות מיוחדת לפרצוף. ולכן רק באדם ישנו איסור בעשיית הפרצוף בלבד וממילא לא קשה מהברייתא כי באמת רק באדם ישנו איסור לעשיית הפרצוף בלבד .
ובכך הם מעמידים את הברייתא ובשאר פרצופים ישנו איסור רק בדמות כל הגוף אך לאביי שישנו איסור רק בעשיית ד' פנים.
וע''כ ישנו היתר בעשיית דמות אדם. וקשה מדוע הברייתא אומרת שישנו איסור בעשיית פרצוף אדם

מצ''ב קובץ מן הספר עבודת עבודה המובא באתר