לא ברור לי היסוד הפסיכולוגי שבעניין לגבי נדרים.
בד"כ כשאנו אומרים ש'צרת רבים חצי נחמה' אנו מיד אומרים שזו נחמה לשוטים...
גם במקרה כזה לא ברור לי מה חיזוק יש בזה, הרי גם חבירתה בושה ונפחדת לא פחות ממנה, שהרי אם חבירתה חטאה, הרי תמות בקרוב, ולא יועיל לה שום דבר תמיכה מחברה,ואם חברתה טהורה ורק היא טמאה תחיה חברתה והיא תמות, ומה חיזוק יש בזה ?
כשמעבירים בימינו סדנאות לגמילה מהתמכרויות, עישון למשל, עושים זאת בקבוצות, מתוך הנחה שיהיה חיזוק קבוצתי ותמיכה הדדית להתמודדות עם הקושי שבגמילה.
אבל אם שני אנשים מוצאים להורג, מה תועיל או תשנה תמיכה הדדית ? ממילא גם בהפרת נדרים לשתי נשים, פשוט שאין משמעות לתמיכה הדדית ואין קשר להפרה בו זמנית. אם כן מה ההוא אמינא של השאלה והדימוי לעניין סוטות ?