מתיב רבא מקצתן לראשון וכולן לשני ראשון קנה שני לא קנה אלא אמר רבא היינו טעמא דרבי יוסי גזירה משום מתנת בית חורון.

תניא המפקיר את שדהו...

יש לשים לב שכל הגמרא מהמשנה עד סוף הפרק נדונה אליבא דר' יוחנן שחי בא"י שני דורות לפני רבא.
ריו"ח סבר שטעמו של ר' יוסי הינו ש"הפקר כמתנה" ועל זה יש קושיות רבות שנדונות בגמרא
אך לשיטת רבא, (שהובאה משום מה בעמוד שלנו באמצע הדיון בשיטת ריו"ח) טעמו של ר"י הינו גזרה וממילא לא קשה כלום וכל הדיון הארוך לא מתחיל.

למעשה צריך להבין ש"תניא המפקיר שדהו" כלל לא קשורה לדברי רבא ומתעלמת מהם, כיוון שדברי רבא נאמרו הרבה אחרי שהדיון הזה התקיים בביה"מ, והינה המשך לסוגיה שלפני כן.
ע"כ מומלץ לציין כאן סוגריים סביב דברי רבא ולכתוב לצידם "שייך לקמן בסוף הסוגיה"