|
|
האם לא קצת מוזר שיש מסכת שלמה שעוסקת בנושא כל כך נקודתי ולא שכיח? מצאתי כאן את הקטע הבא - אך השאלה היא אם זה נכון? יש מידה מסוימת של יחס חיובי לנדרים בעולם המקדש והקרבנות, ולשבועות – בעולם המשפט. אבל גם השימוש באלו התבטל בחורבן המקדש, והתמעט בבתי הדין עד שכמעט ונעלם לחלוטין. מסכת שלמה במשנה ובתלמודים, מסכת נדרים, הוקדשה להתמודדות עם תופעת הנדרים, שהיתה מצויה ורווחת עד מאד עוד בימי התלמוד והגאונים. מסכת אחרת, שבועות, הוקדשה להסדרת הלכות השבועה, בבית הדין ומחוצה לו. רק במהלך תקופת הראשונים אפשר להצביע על ירידה משמעותית בתופעת הנדרים והשבועות, במידת ההזקקות של הפוסקים והמשיבים לשאלות מעשיות בתחום הזה, ובמידת השימוש בשבועות בבתי הדין. לפנינו תופעה היסטורית-רוחנית מרשימה. המאבק של חכמי ישראל בכל הדורות נגד השבועות והנדרים הצליח במידה מרובה: עד כדי כך הושרש הרעיון של זהירות מפני שבועה ונדר, שרבים משלומי ישראל מקפידים להוסיף את המילים "בלי נדר" לכל משפט המנוסח בלשון עתיד ויכולה להשתמע ממנו מידה של התחייבות. בעולם בית המדרש, יצאו מסכתות נדרים ושבועות מסדר הלימוד ההלכתי-מעשי, והפכו להיות מן המסכתות הנחשבות עם מסכתות העיון הישיבתיות. הדגש בלימודן, מאז תקופת הראשונים ועד ימינו, הוא על התיאוריה ולא על הפרקטיקה, בשונה ממה שהיה בימי הגאונים וממה שמשתמע מן התלמוד עצמו. |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום