קכא.

א. ואסקוהו אבי הדיא וכו'.ראה רש"י שהעתיק ללא תוספת. פעמים בא רק לברר הגירסא הנכונה בשמות אישים ומקומות שמצוי בהם העתקות שגויות. אבל דומה שכאן כוונה יש לו. שבסמוך משמע לישנא שרבא חיתן אחר חמישה ימים ולא היא, אלא העלוהו אחר חמישה ימים מטביעתו. ולזה רמז רש"י להקבילו לעובדא זו שאסקוהו אחר ג' ימים ולהלן ג"כ קאי לאחר חמישה ימים על ה"אסקוהו". ודוק.

ב. מתני' נפל למים וכו' נראה קצת שחסר במשנה דברי ר"מ כמו בברייתא.

ג. ושהו כדי שתצא נפשם. לא נתפרש שיעור זה. ובעמ' ב' בעובדא דרחב"ד איתא שעה שלישית אמר עלתה, שאז אין כדי חיות כדפירש"י שם. אבל ידוע ששעה בלשון חז"ל אינה בהכרח א' מי"ב ליום, אלא פעמים רבות שעה משמשת במובן של זמן מה.

ד. מיטעא טעינא וכו' ולא היא. משמע שהוא עצמו מסיים ולא היא. ולכאורה ע"כ לא הוציאה מבעלה, שא"כ לא היה ס"ד דרב לשמתיה. ואכן להלן מבואר דבדיעבד אין מוציאין.

ה. במים שיש להם סוף מחילה של דגים לא שכיחא. כדאי לברר אצל המבינים בכגון דא, אם טעם טבעי וידוע יש לדבר.

ו. לא שנא איניש דעלמא וכו' דיעבד אין וכו'. נראה קצת דזה נשתרבב כאן אגב שיטפא שנקטו לשון זו בעמ' ב' אחר שהביאו כל הענין דדיעבד מותרת. אבל כאן עדיין לא נאמר דין זה כלל, והיה מספיק לומר כאן ל"ש איניש ול"ש צורבא.

קכא:

ז. וצומו עלי וגו'. העיקר חסר מן הספר, שנאמר שם שלושת ימים לילה ויום, שמכאן מוכח שאפשר לו לאדם לחיות ללא מאכל ומשקה יותר מג' ימים.