ורבנן מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון נמי טובל וכדתניא רבי יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפי' מעשר עני מנין ת''ל {דברים יב-יז} לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר {דברים כו-יב} ואכלו בשעריך ושבעו מה שעריך האמור להלן מעשר עני אף שעריך האמור כאן מעשר עני
רש"י:
מה תרומה טובלת. שכל זמן שלא הופרשה חייבין מיתה על אכילתו של טבל דהא מיתה כתיב ביה: אף מעשר ראשון טובל. ואע''ג דבדידיה ליכא מיתה חייבין מיתה על הטבל שלא הופרש מעשר ראשון ממנו: או אפילו מעשר עני. דקיל כצדקה בעלמא דלאו צד קדושה אית ביה.

רמב"ם מאכלות אסורות פ"י
יט הַטֶּבֶל כֵּיצַד. כָּל אֹכֶל שֶׁהוּא חַיָּב לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת קֹדֶם שֶׁיַּפְרִישׁ מִמֶּנּוּ נִקְרָא טֶבֶל וְאָסוּר לֶאֱכל מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב-טו) 'וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה''. כְּלוֹמַר לֹא יִנְהֲגוּ בָּהֶן מִנְהַג חֻלִּין וַעֲדַיִן קָדָשִׁים שֶׁעֲתִידִין לְהִתָּרֵם לֹא הוּרְמוּ. וְהָאוֹכֵל כְּזַיִת מִן הַטֶּבֶל קֹדֶם שֶׁיַּפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה:
כ אֲבָל הָאוֹכֵל מִדָּבָר שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וַעֲדַיִן לֹא הִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ מַעַשְׂרוֹת * וַאֲפִלּוּ לֹא נִשְׁאַר בּוֹ אֶלָּא מַעֲשַׂר עָנִי הֲרֵי זֶה לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל טֶבֶל. וְאֵין בּוֹ מִיתָה שֶׁאֵין עֲוֹן מִיתָה אֶלָּא בִּתְרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר:

הראב"ד ואפילו לא נשאר בו אלא מעשר עני וכו' עד ואין בו מיתה. א''א סברא היא זו והיא יפה בעיני משום דכתיב בהנך קראי קדש:

כסף משנה ומ''ש אבל האוכל מדבר שניטלה ממנו תרומה גדולה וכו', בפרק אלו הן הלוקין (דף ט"ז) אמר רב אכל טבל של מעשר [עני] לוקה כמאן כי האי תנא דתניא אמר רבי יוסי יכול לא יהא חייב אלא על הטבל שלא [הורם ממנו כל עיקר] הורם ממנו תרומה גדולה ולא [הורם ממנו מעשר ראשון] מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפי' מעשר עני מנין ת''ל לא תוכל לאכול בשעריך וכו' ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו מה להלן מעשר עני [אף כאן מעשר עני] ואמר רחמנא לא תוכל: וכתב הראב''ד ואפילו לא נשאר בו אלא מעשר עני וכו' עד ואין בו מיתה א''א סברא היא זו וכו'. ובעל מ''ע תמה עליו איך תלה בסברא דבר שהוא גמרא ערוכה. ואין כאן תמיהא שממ''ש כאן בגמרא לא נשמע אלא שהוא חייב על טבל שהורם ממנו תרומה ותרומת מעשר אבל חיוב זה אם יהיה מיתה או לאו לא שמענו. ואע''פ שאמר רב דטבל (הטבול) למעשר עני לוקה אפשר היה לומר דאה''נ דחייב מיתה אם לא לקה ואיצטריך לאשמועינן דאינו חייב מיתה משום דקראי דכתיב בהו חיוב מיתה קדש כתיב בהו. ומיהו אי קשיא הא קשיא דמעשר שני הא איקרי קדש. וצריך עיון:

הנה רש"י פי' בדעת חכמים (וכך נראה פשט הגמרא) שלמדו מר"י שמלבד הלאו יש בטבל המעורב במעשר בלבד, ואפי' רק מעשר עני, מיתה אע"פ שאין בהם קודש.
ואילו הרמב"ם פסק שאין בזה מיתה כיוון ש"קודש" נאמר בהקשר של תרומה בלבד.
והראב"ד הלל סברתו והמגדל עוז טען שזו גמרא ערוכה?!? גם הב"י לא חש לקושי שבגמרתינו והקשה רק מכך שמע"ש נקרא "קודש". וכאמור דבריהם קשים מגמרתנו.

בספר המפתח (פרנקל) למאכ"א ציינו לעיין בשאלה זו באחרונים שאינם ת"י כרגע וכן בדברי הערל"נ המצ"ב שהביא מדרש שנלמד ממנו שיש מיתה גם במעשר עני ושהתוס' הסתפקו בדבר אלא שכ' שתלמוד דידן פליג ע"ז... ולכאו' אדרבה מסוגייתנו מוכך כמדרש וכהכרעת התוס' שחייב מיתה?!?

ולאחר העיון נראה לי שסברו רבותינו הנ"ל שיש מחל' בין שתי הלישנות בגמ' שלל"ק אכן חייב מיתה אף בטבול למעשר עני בלבד אך לל"ב חייב רק בטבול למעשר ראשון מצד שיש בו תרומת מעשר רק שעדיין לא ברור לי במה נחלקו הלישנות בלימוד הדברים.