עבדי מלוג יאכלו ועבדי צאן ברזל לא יאכלו.
מדוע? מסבירה הגמרא, שלעובר יש חלק בעבדי צאן ברזל וכיוון שאינו אוכל, אינו מאכיל.
למאן דאמר ילוד מאכיל ושאינו ילוד אינו מאכיל, מה טעם לא יאכלו מפני העובר? לולא היה לו בנים, הייתי מבין. עכשיו, שיש לו בנים ויש גם עובר אנו תולים זאת מפני שאיננו יודעים, מה יהא חלקו של העובר. מדוע? המציאות עכשיו היא, שיש בנים חיים וקיימים ויש לה גם עובר. מדוע לא נחלק את התרומה שווה בשווה בין כולם כולל העובר ואת חלקו של העובר נשאיר לו עד שייוולד? ואם תאמר, שמא התרומה תבוא לידי כילוי בינתיים, היא הנותנת! מכאן אנחנו יודעים בוודאות, שהעובר לא יזכה בה לאחר שייוולד.
אשמח להבהרה.
למי שמתעניין בזהותי האמיתי, שמי נח גיל, ושיהיה לכולנו גיל ושמחה תמיד.