בסיפור על הכה"ג יהושע בן גמלא מסופר שאשתו מרתא נתנה לינאי המלך שוחד כדי שימנהו לכה"ג אך 'רק' תרקב זהובים. מספר שאלות :
א. יש סיפור על נכרי ששאל אחד הרבנים מדוע היהודים ידועים כנותנים שוחד לשופטים כדי להטות אליהם את הדין, וענהו שבלי השוחד הם מטים את הדין נגד היהודים והשוחד בא רק לאזן מחדש את הדין... האם זה המקרה גם כאן ?
ב. ינאי היה כידוע צדוקי.איננו יודעים אם יהושע בן גמלא הנזכר היה צדיק או שהיו שנים בעלי שם כזה וזה הנזכר לא. האם העובדה שלמדים ממנו הלכה אינו מוכיח שכשר היה, הרי אילו היה צדוקי יכולים היינו לומר שלא נהג כהלכה וחששו ממנו בגלל שהיה צדוקי ?
ג. אם ידעו שאשתו נתנה שוחד, הרי מינויו צריך היה להיות נחשב בלתי ראוי ( גם אם הוא עצמו ראוי היה ), האם ניתן ללמוד מכאן שאסור לתת שוחד נגדי לנותני שוחד, כדי לבטל שיחוד, כלומר, הרי יכלו הכהנים לתת שני תרקבי זהובים לינאי שוחד נגדי, אילו רצו למנוע את מינוי יהושע בן גמלא ולא עשו כן, האם יש ללמוד מזה הלכה ג"כ ?
ד. זו ממש השקעה משתלמת, שהרי הכהן הגדול 'מאחיו' כלומר אם אינו עשיר דיו אחיו הכהנים מעשירים אותו, אם כן בשכר שנתן שוחד למינוי העשירו אותו מן הסתם בהרבה תרקבי זהב... ?