ת''ר בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש אינה אוכלת נולד לה בן אוכלת מת הבן רבי נתן אומר אוכלת וחכמים אומרים אינה אוכלת מאי טעמא דרבי נתן אמר רבה הואיל שכבר אכלה א''ל אביי אלא מעתה בת ישראל שניסת לכהן ומית ליה תיכול שכבר אכלה אלא כיון דמית ליה פקע ליה קדושתיה מינה הכא נמי כיון דמית ליה פקע קדושתיה מינה אלא אמר רב יוסף...

על הסברו של רבה שלר' נתן יש כאן "הואיל" (שלדעתי יש לפרשו "הואיל וסרה ממנה גזרת רבנן שלא תאכל לאחר לידת בנה לא שבה אליה גזרה זו גם במות בנה")
מקשה אביי שלפי דבריו היה צריך להתיר לה לאכול בתרומה גם לאחר מיתת בעלה מכח אותו "הואיל" והרי פשוט שבמיתת בעלה פוקעת קדושתה ואסורה ואם כן גם אצלנו במיתת בנה פקעה קדושתה ואסורה בתרומה.
שאלתי ותמיהתי:
לכאורה טעות היא (עכ"פ להלכה) לטעון ש"פקעה קדושתה" עם מיתת בנה שהרי מקודשת היא בקדושת כהונה מרגע אירוסיה ורק במיתת הארוס או בגירושיה תפקע קדושתה וע"כ לא נכונה שאלת אביי וכ"ש שנראה שלא הבין דברי רבה כפשוטם שההואיל רק מסביר למה לא חוזרת הגזרה ולא למה יכולה להמשיך לאכול.
ומצווה ליישב