א''ל רבי אמור לתלמידך אחר וישב אמר לו מי הוא רבי אלעזר בן עזריה אמר ויש לו בן לעזריה חבירנו קרא עליו המקרא הזה {תהילים לז-כה} נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם

מפורסם הקושי שיש בפסוק, שמשמע ממנו שלא היה מעולם בן לצדיק שיהיה רעב ללחם והלא אדרבה במהלך הדורות בניהם של ת"ח היו מצויים בד"כ בעוני ורעב עד שאמרו שא"א ללמוד תורה בלא להתאכזר על בניו כעורב?

ונ"ל שקושי זה מיושב ע"י רבי דוסא בן הרכינס שקרא מקרא זה על ראב"ע אך לא כפי' השוטנשטיין שמצד שהוא ואביו עשירים היו, אלא במשמעות שה"לחם" הינו "תורה" וכך כיוון ר' דוסא: נער היתי וגם זקנתי ולא ראיתי בן לת"ח (שנפטר בהיות בניו קטנים- נעזב) שמבקש הבן ללמוד תורה ולא מוצא אלא כל בן ת"ח מצליח ללמוד ואף להגיע להיות ת"ח בעצמו. (כנראה שהיה פלא בכך שראב"ע הצליח לצאת ת"ח לאחר מות אביו ואולי מצד העושר הרב שנפל בחלקו בהיותו צעיר לשנים דבר שבד"כ מוציא הנערים מחיי עוה"ב לשקיעה בעוה"ז)
כמובן שהנ"ל נכון דווקא בבן ש"מבקש לחם" אך בד"כ אמרו חז"ל שאין בניהם של ת"ח יוצאים ת"ח מפני ש...(נדרים פא)