א. בדף היומי [בכמה דפים] דנים בעניין "מצות עשה דוחה מצות לא תעשה". לכאורה, כלל זה "סותר" לכלל של "מצוה הבאה בעבירה - פסולה", כלל שמובא במסכת סוכה דף ל בקשר ללולב [וסוכה?] הגזול שפסול. על ההבחנה בין שני הכללים דנים פרשנים שונים.
1. בפשטות, ההבחנה היא בכך שהכלל "מצוה הבאה בעבירה" חל על עבירה [גזל] שקדמה לרגע קיום המצוה [נטילת לולב], ואילו הכלל "עשה דוחה לא תעשה" תקף רק כאשר המצוה והעבירה מתבצעים "בעידניה", כלומר, רק כאשר המצוה והעבירה "מתקיימים" בו זמנית.
2. הבחנה נוספת: הכלל של "מצוה הבאה בעבירה" מיושם [בדרך כלל] כאשר אחד מהם הוא מתחום "מצות שבין אדם לחברו" והאחר - מתחום "מצות שבין אדם למקום".
ב. - הגיג
בפרשת השבוע [פרשת וזאת הברכה - בשמחת תורה]: דברים פרק לד פסוק ד:
בפשטות, הקב"ה אוסר על משה להיכנס לארץ ישראל "ושמה לא תעבור". אם משה לא היה מת מייד אלא היה חי בזמן כניסת ישראל לארץ ישראל הרי שגם משה היה נכנס [אם נפסוק שזו מצות עשה להיכנס לארץ ישראל], ועובר על האיסור של ה', על פי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" !!! לכן נאמר מייד בפסוק הבא: דברים פרק לד פסוק ה :
וממילא דבר ה' בפסוק הקודם "ושמה לא תעבור" נאמר כנבואה! ואולי גם אם דבר ה' נאמר כאיסור לאו הרי שהקב"ה מגלה שאם משה היה ניכנס לארץ היה עובר על "מצוה הבאה בעבירה", כי העבירה - כניסה לארץ - קודמת מבחינת הזמן למצות כיבוש וישיבה בארץ ישראל! והקב"ה רצה למנוע זאת ממנו...
שנזכה בעז"ה לקיים את מצות סוכה ונטילת לולב ולקיימם בארץ קדשנו ב"לכתחילה" ובהידור בלי "מצוה הבאה בעבירה" ובלי "עשה דוחה לא תעשה".
חג שמח יוסף שמשי
טוען....
הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים:
משתמש מחוברמומחהמנהלתקנון הפורום