מתני' בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהם אבל לא עולות וב''ה אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם עצרת שחל להיות בערב שבת ב''ש אומרים יום טבוח אחר השבת ובית הלל אומרים אין יום טבוח אחר השבת ומודים שאם חלה להיות בשבת שיום טבוח אחר השבת אין כהן גדול מתלבש בכליו ומותרין בהספד ובתענית שלא לקיים דברי האומרין עצרת אחר השבת.

לדיון לגבי אופיו של איסרו חג שבועות במקדש יש נ"מ להלכה בימנו.
כידוע בסידורים האשכנזיים מופיע ש"אין אומרים למנצח באיסרו חג" ולא מציינים חילוק בין החגים השונים. אומנם המעיין במשנתינו יראה שיש לאיסרו חג שבועות מעמד מיוחד שלא קיים במוצאי פסח ושמ"ע (וכ"ש שלא ר"ה ויו"כ).
מה נוהגים א"כ בפועל בימינו?
הזדמן לי לעבור לפני התיבה בישיבת מרכז הרב באיסרו חג שבועות ושאלתי את ר' אברום זצ"ל (שהיה יושב סמוך ל"עמוד") אם לומר למנצח? תשובתו הייתה לבדוק בלוח הדינים של הרב טיקוצינסקי, אינני זוכר מה הבנתי אז מניסוחו (חיפשתי את התשובה באמצע התפילה) אך מבדיקה שעשיתי עכשיו ראיתי שני ניסוחים בלוחות שונים: "אין אומרים למנצח ויש אומרים אותו" או "אשכנזים אומרים למנצח ויש שאין אומרים אותו".
אומנם מסתבר ש"שב ואל תעשה עדיף" במיוחד ביום זה שמפורש במשנתינו שראוי להיות נחוג כיו"ט.