סקר
מסכת תמורה
קשה מאוד
קשה
ממוצעת
קלה


 

פורום פורטל הדף היומי

מועד קטןכב ע"בז אלול תשע"ד11:50השתתפות בשמחה בימי אבל / ‏אור חדש
מצאתי בעלון של היישוב בית רימון סיכום טוב לנושא:

דבר הלכה
שאלה: האם ובאלו תנאים מותר לאבלים להשתתף בחתונת קרובם?
תשובה: כידוע האבל אסור בשמחה: "אבל אסור בשמחה... על כל מתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום; על אביו ועל אמו, לאחר י"ב חדש. ואף אם השנה מעוברת, מותר לאחר י"ב חדש" (שולחן ערוך יורה דעה סימן שצא סעיפים א-ב).
אמנם ביחס לאב ואם מצינו שני היתרים חשובים. האחד מצד צערו של האבל: "הנה בדבר אבי הכלה או אבי החתן שהיה אבל תוך שבעה ששמעו ממני שהאב מותר לילך לחופת בתו ולחופת בנו... דצער גדול כזה שלא להיות על חופת בתו ובנו שעדיף הוא מהפסד ממון, דהרי חזינן שהרבה הוצאות מוציא האב לבא על חופת בתו ובנו, אין לך דבר האבד גדול מזה שמותר אף בתוך שבעה. אבל אבלים האחרים כאח ואחות אין הצער גדול כל כך ואין להתיר. וכן מש"כ ובלבד שלא יאכל שם הוא משום שהאכילה הוא שמחה נוספת ובשביל זה ליכא להאב צער גדול כשלא יתירו לו לאכול, לכן אוסר דאין להחשיב זה כדבר האבד..." (שו"ת אגרות משה יורה דעה ח"ב סימן קסט). ההיתר השני הוא צערם של החתן והכלה (ערוך השולחן שם סעיפים ה,י): "ובשמחת בניו ונכדיו וודאי מותר".
אמנם היתר זה קיים אך ורק ביחס להורים ולסבים, ולא לשאר קרובי משפחה (אלא אם כן מדובר באדם הקרוב מאוד לזוג, שחסרונו יורגש על ידי בני הזוג ויפגע בשמחתם). ביחס לשאר קרובי משפחה מצאנו פיתרון אחר. הרמ"א (שם סעיף ג) כותב: "יש מתירין לאבל לאכול בסעודת נשואין או ברית מילה עם המשמשין, ובלבד שלא יהא במקום שמחה כגון בבית אחר (כל בו וב"י בשם סמ"ק), ויש אוסרין (הגהות אשירי), וכן נוהגין, רק שהאבל משמש שם, אם ירצה, ואוכל בביתו ממה ששולחין לו מן הסעודה". אם כן ההיתר הוא רק להיות נוכח בסעודה כמלצר, אולם לאכול מותר רק עם המלצרים או על שולחן צדדי.
יש מצב נוסף שהוא ייחודי לאבלות י"ב חודש. כידוע בני הנפטר ממשיכים את אבלותם למשך י"ב חודש מצד כיבוד אב ואם. מה קורה אם הנפטר ציוה שלא יתאבלו עליו? המהר"י וייל (סימן יז) מסתפק בנושא זה, ומכריע לחלק בין אבלות חודש לאבלות י"ב חודש: "ועל האשה שצותה לבנותיה שלא לישא הסרבל על ראשם. הדעת מערכת שהבנות יקיימו מה שציותה, מידי דהוה אמי שצוה: אל תספדוני מנכסי, דשומעים לו, כיון דהספדא יקרא דשכיבא [כבוד המת] הוא... והכי נמי לאחר ל' עד י"ב חדש לא הוי אלא משום יקרא של האם, והאם שמחלה על כבודה כבודה מחול... אבל תוך ל' כיון דאשאר מתים נמי מתאבלים עליהם ואסמכינא אקרא ויעש לאביו אבל... לא נתברר לי אי הוי יקרא דחיי ואינו יכול למחול, או יקרא דשכבא הוא ויכול למחול, דהא ודאי דאאבילות גופיה אינו יכול למחול, דאם כן בטלי להו דיני אבילות". וכך פוסק הרמ"א (שם סימן שמד סעיף י): "אם ציוה שלא לנהוג עליו ז' וגזירת שלשים, אין שומעין לו", ומעיר הש"ך (שם ס"ק ט): "אבל צום האב ואם שלא לנהוג בהם י"ב חדש כיון דאינו שייך בשאר מתים אלא בכבוד אב ואם מצוה לקיים דבריהם". אם כן, אם ציווה הנפטר לפני מותו על ילדיו להשתתף בשמחות – עליהם לנהוג כן אחרי ל' יום.

לסיכום: א. הורה או סב יכול להשתתף בשמחת בניו ונכדיו, ואף לאכול בסעודה, שהרי העדרו תגרום צער גדול לחתן ולכלה.
ב. ביחס לשאר קרובים היתר המלצרות מותנה גם באכילה על שולחן צדדי כדרך המלצרים.
ג. נפטר שציווה את ילדיו לפני מותו להשתתף בשמחות – יכולים לנהוג כך לאחר סוף ל' ימי אבלות.

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר