סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

פורום פורטל הדף היומי

מגילהכח ע"איב אב תשע"ד15:22כמה הארות בסוגיית במה הארכת ימים / ‏המכריע
א. (כז:) זלפ"ן סימן. אלו הנשאלים על אריכות ימיהם. ר' זכאי, ר' אלעזר ב"ש, ר' פרידא, ור' נחוניא בן הקנה. אמנם יש אח"כ עוד, ר' נחוניא הגדול, ר' יהושע בן קרחה ור' זירא. ואולי היה המשך לסימן שנשמט.

ב. במה הארכת ימים. מבואר להלן דלגבי השואל תורה היא שמא ניתן ללמוד מזה. אך ייפלא על המשיבים שידעו להשיב דבר שכזה בוודאות. כנראה לא מחשבותינו כמחשבות הקדמונים.

ג. תשובות ר' זכאי. לא השתנתי בד"א של תפילה. ייתכן שזה מאפשר לתפילה להסתיים עד סופה ממש ולכן זה קשור לאריכות הימים. ולא כיניתי שם. דומני שזה הדבר היחיד (חוץ מלא לקבל מתנות שזה פסוק מפורש, וותרן בממוני שאולי זה כעין זה) שנאמר פעמיים. קידוש היום, אולי ע"י שמחשיב את מבחר הימים זוכה לריבויין.

ד. אגב. יש לתמוה שאף לא אחד לא הזכיר כיבוד הורים שנתפרש בתורה אריכות ימים. תינח שילוח הקן, אפשר לא נזדמן להם, אבל כיבוד או"א בודאי נזדמן. יודעני שהחזו"א נשאל ע"י ילד במה זכה, והשיבו משום כיבוד אב ואם.

ה. ר"א ב"ש. קפנדריא, פסיעה על ראשי עם קודש. עניינן הפסד זמן, ולכן שילמו לו בימים. ומה שאמר לא נשאתי כפי בלא ברכת המצוות, צ"ב דחובה הוא, כמו שעמדו התוס' על כמה הנהגות בסוגיא.

ו. ר' פרידא. תמוה שלא אמר משום ההוא מעשה שחזר לתלמיד עוד ד' מאות פעמים ושאלוהו להדיא משמיא מה רוצה ונתנו לו אריכות ימים.

ז. (כח.) ת"ח אחרי ע"ה. יל"ע למעשה, לפחות כשאין כהן, וקראו לישראל ע"ה ראשון מפני עושרו למשל, ואחריו קוראים לת"ח מפני כבוד תורתו, האם יימנע למעשה מלעלות? (ראיתי פעם עובדה כזו ונפלאה מאד בעיניי).

ח. וותרן בממוני. כגון לחנווני. נראה בגמרא שלוותר כדי למנוע מחלוקת אינה רבותא כל כך גדולה עבורם, אלא הענין הגדול הוא לוותר אף בלא סרך מחלוקת.

ט. אם כבש למה אחד. יל"ע במפרשים אם עמדו על כך מדוע דוקא שאלה זו שאלו.

י. למי נושא עוון למי שעובר על פשע. בהג' הגר"א היפך. ומשמע דגם אם הוא נושא חבירו רק עוון רגיל, הקב"ה עובר לו על פשע של מרד. ורבינו יונה בשערי תשובה כתב על גמרא זו "והוא פתח תקוה נכבד מאד"! כלומר מי יאמר זיכיתי ליבי, ואיך נזכה בדין, (עוד שבועיים כבר אלול!), אבל על ידי העברה על מידותיו יכול לזכות.

יא. אסור להסתכל בצלם דמות אדם רשע. ראה בגליון הש"ס לרעק"א בשם מג"א דהיינו הבטה והתבוננות. ובזה יובן דהטענה על יצחק אף שבוודאי לא יימלט מראות פני בנו, אבל היה לו לימנע מהתבוננות בצלמו ודמותו.

יב. הא והא גרמא ליה. ידוע שיש בחז"ל עוד טעמים לכהות עיניו דיצחק, עשן קטורת ע"ז של כלותיו, דמעות המלאכים בעת עקידתו, ואולי עוד.

יג. רבי זירא. לא הקפדתי בתוך ביתי. הרבה יש שאינם מקפידים חוץ לביתם, אך בביתם מתפרקים, ורבותא גדולה היא שלא הקפיד דייקא בביתו. לא הרהרתי ד"ת במבואות מטונפות, כמובן זו רבותא רק מי שלא הלך ד"א בלא תורה. אגב. כל ההנהגות הנ"ל הם הנהגות פרטיות מסויימות ושייך ללמוד מהם. דומה שרבי זירא בעצם ענה, לא תוכלו לקחת ממני פרט קטן, אני זכיתי בגלל התנהגות מושלמת.

יד. (בעמ' ב') אי צורבא מרבנן וכו'. לכאורה נראה מכאן שמי שנכנס לבית הכנסת יאמר סוגיא אם יכול או משנה, והעולם נוהג שגם מי שיכול בכגון דא אומר פסוק לכתחילה. ויל"ע.

טו. הב"ח מחק "כתרה של תורה". ופשוט שהיה כתוב תגא, וכתב מישהו ביאור על הגיליון כתרה של תורה, והמעתיק הבא אחריו חשב שהשמטה היא זו, והכניסה בפנים ושלא במקומה הכניסה.

טז. גמור מיני הא מילתא בנות ישראל החמירו על עצמן. מדוע דוקא זה. אפשר משם שזו הלכה פסוקה שעומדין ממנה להתפלל, והרי נאמר אל תרגזו בדרך, כ"ש שלא בתוך המים במצב כזה, ולכן אמר הלכה זו. עוד אפשר שהלה שנה רק סדרי זמ"ן ונזיקין. ולא קדשים וטהרות שאינן למעשה. א"ל ר"ל גם בסדר טהרות, מסכת נדה נוגע למעשה, אבל אפשר לתמצת ממנה הלכה אחת עיקרית זו.

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר