בגמרא נאמר שהמביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, והגמרא לומדת זאת מהפסוק ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי.

ואכן, במקרה זה אמירת הדבר שידע מרדכי הביאה גאולה ויציאה מגזרת מוות לחיים, אך צ"ע מדוע הביטוי כל המביא דבר בשם אומרו מיוחס לכל מי שאומר דבר בשם חברו הגם שאין מדובר בדבר שיגרום להצלה ממוות לחיים.

ובפרקי אבות פ"ו מונה המשנה את הענין של מביא דבר בשם אומרו כאחד ממ"ח דברים שהתורה נקנית בהם והראיה מהפסוק ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. וצ"ע.

אודה למי שיאיר עיני בענין.