רש"י ד"ה מי מודיעני. על זאת לתת לי דמים: כל המוצא חלזון ונוטלו בלא דמים אינו מצליח: שם יזבחו זבחי צדק. כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום:
עיין במהרש"א שתמה איך חשודים לגזול חלזון בלא דמים" והביא הסבר כל הנוטל סחורה בלא דמים בלי דם חילזון אלשא שצובע בקלא אילן אינו מצליח ועיין בגירסאות נוספות ברש"י,
ויש להקשות מדוע רש"י כתב את עיקר דבריו גבי מציאת חילזון בלא דמים ולא הזכיר כלום מדג הטונה וגבי חול כתב בהבלעה בד"ה השני ונראה לי ליישב שהיות והחילזון הוא זוטו של ים וע"פ דין מותר לקחת (ובוודאי שמותר היה לקחת דגים מהים) אבל חול זה בוודאי לא היו לוקחים בלא רשות כמו שהבין המהרש"א אבל בחילזון היו יכולים לטעות ולחשוב מה דינו כי מצד אחד הוא בא מהים אבל אין מוציא מהים אלא שעולה ליבשה אחת לשבעים שנה וביבשה זה נקנה לחלקו של זבולון ואסור לקחתו ועל כן בחילזון בלבד היה חששם העיקרי של זבולון שמא יורו היתר לקחתו מפני שבא מהים