כרך- עיר חומה
בד"כ מציין מקום שהוקף בחומות מימות יהושע ובתנאי שתחילה הקיפו שטח אדמה בחומה (לאפוקי בבתים) ורק לאחר מכן החלו ליישב השטח המבוצר.
אין צורך ב10 בטלנים המצויים בבית הכנסת לכל תפילה כדי שיהיה דין כרך לעניין קריאת מגילה ובכ"מ קוראים בטו'.
בסוף הדף המילה כרך מתייחסת לעיר שדינה הוא:
עיר
מקום יישוב גדול שיש בו בית כנסת פעיל כל יום בזכות אנשים שלא עובדים מצאת החמה עד צה"כ (אלא פחות מכך-עצמאיים בלע"ז) ולכן פנויים להשלים המניינים.
כפרים
בגלל קיום ביה"כ הפעיל בעיר מחוייבים תושבי הכפרים שמסביב להתכנס בעיר לצורך קיום מצוות שמצריכות קהל ומניין למשל "מקרא מגילה" שעיקר מצוות פרסום הנס שלה מתקיים בקריאה ציבורית דווקא (אע"פ שבזמנה מותר לקוראה ביחיד). כמובן שעיר שהבית כנסת בה לא מבטיח מניין נחשבת "כפר" לעניין זה, ותושביה צריכים ללכת לעיר הסמוכה שיש בה מניין מובטח.
חכמים הקלו על בני הכפרים וקבעו שקיום מצוות הקריאה יתקיים על ידם ביום שממילא מתכנסים בעיר (כנראה לרגל השוק) בימי שני וחמישי בלבד בלא תלות בתאריך יד' או טו'.
ישנה מחלוקת תנאים אם בזמן החורבן ישנו לדין "כפרים" או שכל שאינם "כרכים" קוראים ביד' כדי לא לבלבל הציבור בייחס לתאריכו של ליל הסדר.