"קתני בהמה תיעקר, עבד מאי?
עבד ישראל לא קא מיבעיא לי, כי קא מיבעיא לי עבד עובד כוכבים מאי?
א"ל מאי קא מיבעיא לך תניא העובדי כוכבים והרועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין".

רש"י מבאר שרואים כאן שלא הורגים גוי בידיים ולכן לא נהרוג את העבד הגוי אם קנו אותו ביום אידם.

נשאלת השאלה, הרי באותה ברייתא למדנו שאפילו את הבהמה שקנו באיסור לא הורגים אלא חותכים לה את הפרסות שלא תוכל ללכת.
ואם כן, כיצד יתכן שהיתה כאן הוא אמינא להרוג אותו?

כמו כן, מדוע לא היתה עצה פשוטה לקנוס את הקונה, שישלח את העבד לחופשי וכך יפסיד את העבד ולא ישתמש בו.