מסכת תענית מלמדת מתי צריך לזעוק וכו', על מה וכמה , מתי ואיך.

פחות מיומיים מאז החטיפה רבים ידעו שהבחורים אינם בחיים אך מילאו פיהם מים, עפ"י הוראות, ובכך נפתח הפתח לכל עם ישראל, שלא ידעו, לזעוק בתפילה, יום יום ורגע רגע לשובם בשלום של הבחורים הי"ד.
(אגלה את לבי: בכל התקופה הזו, בכל פעם שהקהל התפלל, עשה "מי שברך" וכו' אני כיוונתי לשובם בשלום של החיילים, ראה להלן שבתגובה שפירסמתי כאן בפורטל ביום ראשון (על החטיפה נודע בציבור בערב שבת) רמזתי על כך שאינם בחיים ואף על מקומם, ראה מפה מצורפת).

צעירים רבים לאחר תפילתם וזעקתם, בעיקר נבוכי הזמן, מתוסכלים ושאלים שאלות: מדוע תפילתם לא נענתה וכו'.


אולי אנו צריכים להניח את התפילה והזעקה במקרים אלה לחכמים וליחידים? הרי למדנו שיש תנאים/מצבים שרק חכמים מתענים (תענית י: "...כל תלמידי חכמים יחידים..." וכו' ?

48 שעות אחר החטיפה כתבתי כאן תגובה וכללתי בה ממדרש תהילים עח,ה: שם נאמר:
========================
"........... ואת אסיריו לא בזה (תהלים סט לד), אלו עקרות שהקב"ה פוקדן ..." וכן בהמשך.

אבל ביותר נמשך ליבי במדרש זה למה שכתוב שם: "...וליחזקאל בבקעת דוּרַא [עיר ליד חברון י.ק.], שנאמר היתה עלי יד ה' [וגו'] (יחזקאל לז א), וכתיב מארבע רוחות באי הרוח ופחי ................" - ואני מוסיף: והחזירי בחיים את ילדינו!

ע"כ במקור
============================
(ההדגשה באדום גם בהודעה המקורית).
להלן הפסוק המלא אותו לא נשאני לבי להביאו במלואו: " כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה וְיִחְיוּ: " -
דורא סמוכה ביותר למקום בו נמצאו גופות הנערים הי"ד. אני מצרף מפה.

אפילו את תפילת משה רבינו גופה שינו אז אולי אפשר לשנות מי יגיד תפילות זעקה בימינו?
"אמר רבי אלעזר מתוך שיודעין בהקב''ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו" (יומא סט:) כך המסביר רבי אלעזר את המקרה המיוחד בו התקבל השינוי שעשו ירמיהו ודניאל בתפילה שקבע משה רבינו ('האל הגדול הגבור והנורא'). וכוונתו בדבריו: ירמיהו ודניאל לא עשו שקר בנפשם לשבח את ה' והשמיטו את התארים 'נורא' ו-'גבור' משום שלדעתם אינם מתאימים לתקופתם בה הם ראו את הזוועות שבחורבן הבית ע"י הבבלים. [בהמשך, אנשי הכנסת הגדולה החזירו תפילת משה].