"אמרה ליה ההיא מטרוניתא ווי ליה לאילפא דאזלא בלא מכסא נפל על רישא דעורלתיה קטעה אמר יהבית מכסי חלפית ועברית כי קא שדו ליה אמר כל נכסאי לר"ע וחביריו יצא ר"ע ודרש (שמות כט) והיה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו יצתה בת קול ואמרה קטיעה בר שלום מזומן לחיי העוה"ב בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים".

כמה הערות:

א: מדוע היה צריך קטיעא למול עצמו? הרי גוי לא חייב במילה. האם מדובר כאן שרצה לעשות אקט של גירות ולהיכנס לכלל ישראל?
וסתם מעניין האם לגוי מותר למול עצמו? זה לא כמו מצות שבת שאסור להם לשמור? מה ההבדל?

ב: מטרוניתא, בדרך כלל מדובר בגויה. מנין לה ענין זה של מילה? קצת משונה.

ג: איך מתאים לרבי עקיבא לרצות לקבל חצי ולא לחלוק שווה בשווה עם החכמים? הרי ממילא היה עשיר גדול.

ד: בכה רבי, קצת משמע שהיה בזמן קטיעא, והלא קטיעא היה בזמן רבי עקיבא. כנראה הכוונה שרבי בכה כאשר שמע את הסיפור?