רב הונא בר מנוח ורב שמואל בר אידי ורב חייא מווסתניא הוו שכיחי קמיה דרבא כי נח נפשיה דרבא אתו לקמיה דרב פפא כל אימת דהוה אמר להו שמעתא ולא הוה מסתברא להו הוו מרמזי אהדדי חלש דעתיה אקרויה בחלמיה {זכריה יא-ח} ואכחיד את שלשת הרועים למחר כי הוו מיפטרי מיניה אמר להו ליזלו רבנן בשלמא:

רש"י:
מווסתניא. מאותו מקום: אחוו להדדי. מראין ומביטין זה לזה דלא סלקא להו שמעתא כרבא: אקרויה. היו מקרין אותו מקרא זה בחלום ואכחיד את שלשת הרועים בירח אחד שרוצין לעונשן בשמים משום דמכספי ליה.

בגליון מצויין שבע"י גרס כאן שאמר להם ר"פ "ליזלו רבנן לשלמא".וציין לעיין בבברכות סד "ואמר רבי אבין הלוי הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום שהרי יתרו שאמר לו למשה (שמות ד, יח) לך לשלום עלה והצליח דוד שאמר לו לאבשלום (שמואל ב טו, ט) לך בשלום הלך ונתלה:"

אם כן ברורה הגרסא שלנו שאמר להם "לכו בשלום" כיוון שידע שדרכם אינה לשלום אך מה הפשר של הגרסא של הע"י?
נ"ל שלמרות שר"פ אכן "נכסף" מאותם רבנן הוא לא רצה שייענשו בגרמתו שהרי "ענוש רשע לצדיק לא טוב" וכ"ש ענוש צדיק ות"ח שזה רע, ע"כ ברכם שילכו לשלום דווקא ולא ייענשו משמיא. ולכאורה אכן מוכח כע"י, שהרי אין בגמרא שום "המשך" לסיפור שמתאר כיצד נענשו רבנן בדרכם וא"כ משמע שאכן פעלה תפילתו של ר"פ והיה דרכם לשלום.

הערה לשונית מעניינת :
המילה "ווסתניא"- עירם של (שלשת?) הת"ח, מוכרת היטב לכל דובר רוסית או מי שלמד קצת על המהפכה הרוסית כיוון שמילה זו- восстание פירושה בעברית- מרד או "התקוממות" וזה בדיוק מה שהיו עושים לר"פ "מתקוממים על דבריו"