רב נחמן ור' יצחק הוו יתבי בסעודתא
א''ל רב נחמן לר' יצחק לימא מר מילתא
א''ל הכי א''ר יוחנן אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה
בתר דסעוד א''ל הכי א''ר יוחנן יעקב אבינו לא מת
א''ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא...ב
יוסף דעת כאן (למטה) הביא הסבר מדוע דרש ר' יצחק דוקא דרשה זו בסיטואציה המתוארת.
ראיתי פעם פירוש נוסף שהיתה זו סעודת היארצייט על אביו של רב נחמן, הלא הוא יעקב, ובדרשתו של ר' יצחק בא לנחמו ולעודדו ש"יעקב" אבינו לא מת.
(את אחד משני הפירושים שמעתי פעם בשם הרב ע"צ מלמד).