ושנים מהם נענו כהוגן.
לכאורה קשה :
א. אליעזר שאל כהוגן, שהרי עיניו בראשו, ומה שאמר 'והיה הנערה היוצאת לשאוב ואמרתי אליה הגמיאיני נא' וכו',לא התכוון לשאול כל נערה או דווקא את הראשונה שתצא, אלא רק אם תיראה בעיניו נאה ומתאימה, הולכת כראוי על רגליה ורואה מה שעושה, ישאלנה כך לבחון אם גם בעלת שכל ולב היא, וכפי שגם הוסיף לאחר שהתרשם ממעשיה לשאול ליחוסה, ורק אח"כ נתן לה המתנות. ולא כפירוש רש"י שרצה לומר שדווקא רצה לשאול רק את הראשונה שתצא, כי מניין לו זאת ? ועוד, הרי בדיוק כך שאלו התוספות, ואף תירוצם קשה, כי נערה עוורת הולכת עם עזרה או עם מקל מישוש ואינה יוצאת כאחד האדם וגם אם עיוורת היא בעין אחת, אין זה שלא כהוגן כי הרי אינה כבלעם אם מידותיה טובות וכן שכלה.
ב. שאול ג"כ שאל כהוגן, כי לא אמר שכל מי שירצה להילחם בגוליית יוכל, אלא רק אם יימצא מתאים לכך, לאחר שייבדק שראוי הוא במעשיו ויחוסו יקבל את הרשות לכך משאול יחד עם מדיו !.
ואם כן מה הפלא שנענו כהוגן,
ויחד עם זה, יש לעיין גם במה שאחד שאל כמותם ונענה שלא כהוגן,
שהרי יפתח לא יכול היה לבחון בשובו מהמלחמה, מי יצא ראשון מדלתי ביתו, אם אדם אם בעל חיים, טמא או טהור, וצריך להסביר מדוע נענש, וכי מפני שבטעות לא שאל נכון ונדר על דבריו צריך היה להענישו ? וכי לא היה שם שום אדם לתקן לו את טעותו חוץ מפינחס, ולומר לו שהתנהגותו סותרת את ההלכה ?
מה היה עליהם לשאול כדי שיהיו דבריהם נחשבים כהוגן ומה רצו חז"ל לומר בכל זה ?
אשמח לקרא הסבר ראוי