כך לימדנו מו"ר הרב יחיאל צור שליט"א:

הבנת נדרו של יפתח צריכה להעשות מתוך הקבלת סיפור חזרתו מהמלחמה לשובם של שאול ודוד:

"ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור [לשיר] והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו [באלפיו] ודוד ברבבתיו ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה ויהי שאול עון [עוין] את דוד מהיום ההוא והלאה"

הנוהל המקובל בשוב הגיבור מהמלחמה הוא לשבחו על גבורתו, דבר זה הביא לקנאה בין שאול לדוד ומתוך כך לרוב הצרות שיש בספר שמואל.
הבעיה נעוצה בייחוס הנצחון לאדם במקום לייחסו לקב"ה.
מה עשה יפתח כדי להנצל מבעיה זו?
"וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם-נָתוֹן תִּתֵּן אֶת-בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי. וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַיהוָה וְהַעֲלִיתִיהוּ עֹלָה".
"וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה, אֶל-בֵּיתוֹ, וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת:"
יפתח יודע שהסיבה לירידת מצבם של ישראל הוא שכחת ה' ושנצחונם תלוי בו בלבד, הוא יודע גם שהעם עלול לראות בו גיבור שניצח בחכמתו ובכך להחמיר את מצב הכפירה בהשגחת ה' וממילא ההצלה תהיה קצרת מועד ביותר
הפתרון אם כן הוא להעלות עולה כל מי שיעז לקשר הנצחון לאדם במקום לשבח את ה'. לצערו הרב של יפתח לא שעתה ביתו לאזהרתו החמורה ויצאה לקראתו באותה צורה שיצאו בנות ישראל לקראת דוד ושאול, במצב כזה מישהו היה חייב למות מצד "בקרובי אקדש"...
לו היה נוהג כך דוד (תלמידו של שמואל) הרבה צרות היו נחסכות ממנו ומהעם.
למה אם כן נענש יפתח בסוף ימיו?
על כך שגרם למלחמת אחים ולא ענה בענווה כגדעון לפניו!