ר' שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן
א"ל ניתני לי מר ספר יוחסין א"ל מהיכן את א"ל מלוד והיכן מותבך בנהרדעא א"ל אין נידונין לא ללודים ולא לנהרדעים וכל שכן דאת מלוד ומותבך בנהרדעא
כפייה וארצי א"ל ניתנייה בג' ירחי שקל קלא פתק ביה
א"ל ומה ברוריה דביתהו דר"מ ברתיה דר"ח בן תרדיון דתניא תלת מאה שמעתתא ביומא מג' מאה רבוותא ואפ"ה לא יצתה ידי חובתה בתלת שנין ואת אמרת בתלתא ירחי
כי שקיל ואזיל א"ל רבי מה בין לשמו ושלא לשמו לאוכליו ושלא לאוכליו א"ל הואיל וצורבא מרבנן את תא ואימא לך לשמו ושלא לשמו פסולו בגופו ...
אמר רמי בר רב יודא א"ר מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כחן של חכמי' וכהה מאור עיניהם אמר מר זוטרא (דברי הימים א ח, לח) בין אצל לאצל טעינו ד' מאה גמלי דדרשא

נא תשובותיכם לשאלות הבאות:

א. למה התחזה ר' שמלאי לעם הארץ ולא נגלה מראש כ"צורבא מרבנן"?
ב. רש"י: אין שונין ספר יוחסין לא ללודים כו' - לדחוייה איכוון ל"א לפי שאינן מיוחסין:
לתרוץ הראשון של רש"י: למה הדיר ריו"ח לודים ונהרדעים מת"ת?
לתרוץ השני: מה טעם הוא זה שלא ללמדם תורה, ואם יגלו האמת מה רע בכך?
ג. מה יכול להיות באותה "ברייתא של דברי הימים" שאפי' ברוריה ש... לא יכלה לסיים לימודה בשלש שנים?
ד. רש"י " לא יצתה ידי חובתה - לא יכלה לשנותה בשלש שנים". למה ריו"ח השתמש במושג "חובה"?
ה. למה איבוד ספר יוחסין מביא לתשישות כח ואיבוד מאור עינים לת"ח?
תודה רבה מראש