אמר רבי יוחנן טובה צפורנן של ראשונים מכריסו של אחרונים! א"ל ריש לקיש אדרבה אחרונים עדיפי אף על גב דאיכא שעבוד מלכיות קא עסקי בתורה? אמר ליה בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים
רש"י
בירה תוכיח - בית המקדש:

להבנת דברי ריו"ח:
הפשט המקובל הוא שדרגת וההבנה בלימוד של הראשונים נעלה לאין ערוך על מעלת ההבנה של הדורות המאוחרים וכמליצתם "ליבם כפתחו של אולם".
אולם נראה משאלתו של ר"ל ותשובת ריו"ח שכאן העניין חייב להתפרש אחרת, שהרי ר"ל מקשה על דברי רבו במישור של עדיפות ומעלה בלימוד וכלל לא ברמה של ההבנה, נוסיף על כך שבעוד שר' יוחנן הוא מרא דתלמודא והלכה כמותו (כמעט) בכל מקום אין לנו כמעט הלכות מדורו של עזרא ובוודאי שלא פילפולים עמוקים בסוגיות הקשות שבתורה וקשה אם כן לקבל שר' יוחנן שהוא יסוד התושב"ע והעברתה מרבי בטל ביחס לדורות שכמעט ולא זכינו לאור מלימודם.
גם תשובתו של ריו"ח לא מובנת לפי ההסבר הרגיל שהרי מה עניין הוא בניין המקדש לדרגת הבנת הלימוד?
ע"כ נ"ל להסביר אחרת את השיח ביניהם:
בדברי ר"ל "כריסם" אכן יש לפרש כמו "מילא כרסו ש"ס ופוסקים" ואכן דרגת דורם של ריו"ח ור"ל שלומדים את כל התורה בעמקות והבנה מושלמים וגם במעלה של מסירות נפש, שילוב שלסברת ר"ל די בו להעמיד את דורם בדרגה העליונה (עדיפי) של דורות ישראל (ור' יוחנן לא חולק ע"ז)
דברי ר' יוחנן מוסבים על עניין "הצפורן" שבו ניצחו הראשונים את האחרונים למרות מעלת האחרונים בלימודם.
הראיה לכך היא "שחזרה בירה לראשונים"
מהו אם כן הציפורן המדובר?
מחיפוש בפרויקט השו"ת מתברר ש"ציפורן" (בד"כ מחומר "שמיר" או "ברזל") הינו איזמל של סתתים ובנאים.
לפי זה שעור דברי ריו"ח כך הוא:
גדולים הראשונים שבלוקחם כלי עבודה וסיתות הצליחו לבנות את המקדש (ואע"פ שתורתם לא ברור מה היתה דרגתם) יותר מאחרונים שאומנם כריסם מלאה תורה ברמה העליונה האפשרית אבל חסר להם השימוש בכלי המעשה וע"כ לא זוכים להקים את הבירה על תילה, שהרי בניין המקדש אינו תלוי (רק) בלימוד אלא כפי המוכח מהקדמונים בעיקר בהשתדלות המעשית בפועל ממש.