לכאורה כאן מסביר רש"י שמדובר בצדיק גמור ממש מפני שרגיל במצוות הצדקה ואף אם אומר את מה שאומר זה לא מוריד מערכו אבל בפסחים רש"י מדייק שהוא צדיק גמור בדבר זה, והסיבה לשינוי זה היא מוסר השכל לעומק הקפדתו של רש"י כשמשווים מעשה של יהודי הנותן צדקה מול גוי הרי שרש"י לא רוצה להקטין בשום צורה את מעשהו של היהודי משא"כ בפסחים ששם זה השוואה בין יהודי הבודק חמץ ומחפש את מחטו ליהודי הנותן צדקהי ומתכווין לתועלת עצמו הרי שרש"י מצמצם את זה לפעם אחת שעשה כך