דרך הסוגיא כאן עם השמות נראה כאן סודות מגולים, ברם לא מצאנו עוד מי שינתחם כדבעי.

היה בן רב כהנא רבו של רבי שעליו מוסב גמ' אחרת של גמרות של כהנות.. עירובין.


אמר רבא מאן חכים כרב מלכיו דגברא רבה הוא
וקצת חיפוש קל פה יוצא שהיא בדורו של רבינו הק' ורבא

יבמות קיג ע"א:
"ההוא חרש דהוה בשבבותיה דרב מלכיו אנסביה איתתא וכתב לה ארבע מאה זוזי מנכסיה אמר רבא מאן חכים כרב מלכיו דגברא רבה הוא קסבר אילו רצה שפחה לשמשו מי לא זבנינן ליה כ"ש הכא דאיכא תרתי"
תרגום:
אותו חרש שהיה גר בשכנות לרב מלכיו, השיא לו (רב מלכיו) אשה וכתב לה (החרש) ארבע מאות זוז מנכסיו, אמר רבא - מי חכם כרב מלכיו שאדם גדול הוא וסבר שאילו רצה (החרש) שפחה לשמשו האם היינו נמנעים מלמכור לו וקל וחומר עכשיו שיש (באישה שהשיאו לו) שני דברים (אישות+שפחה)


גם רב כהנא רבה שקיימת דעה ששמו היה רב כהנא בר מלכיו נמנה עם רבותיו
תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ז, עמוד א'.

ופלא שר' ראובן מרגליות לא כתב כלום ע"ז