הרמב"ם פכ"ג הי"ג מהל' שבת כותב דאסור למכור בין בפה ובין במסירה. ולא הבנתי איך שייך למכור בפה והלא צריך מעשה קנין. והמרכבת המשנה שם הביא מקור לדבריו מהגמ' ביצה כז: אין פוסקין דמים על הבהמה ביו"ט ולא הבנתי כוונתו, דהא התם עשו גם מעשה קנין. עוד הביא ראיה לזה מהגמ' שבת קמט בני חבורה המקפידים זה על זה עוברים משום מדה וכו'. וגם בזה לא הבנתי כוונתו חדא דהתם לא נזכר איסור מקח [ואמנם צ"ב אמאי] ותו דהתם נמי כשלוקח כל אחד חלקו זהו מעשה קנין ומנ"ל דאף בפה אסור.
והגר"ח קנייבסקי בספרו קרית מלך שם כתב מקור לרמב"ם מהגמ' ביצה כט: ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח, וגם בזה צ"ב דהתם מיירי שלוקח ממנו ועושה מעשה קנין גמור, ואסרו לעשות זאת בדרך מקח.