זו היתה המלצת נחמיה ואחריו רבי אליעזר.
לכאורה זו אינה המלצה רפואית רצויה לחולי סוכרת ומחלות לב ובעלי עודף משקל למשל.
ברם לא לכך מכוונים דבריי.
רבי אליעזר התכוון בהמלצה מצוטטת זו לתלמידיו, להצדיק את שיטתו, שאו כולו לה' או כולו לכם, כי ככתוב בנחמיה ח,ג :"וַיִּקְרָא-בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר-הַמַּיִם, מִן-הָאוֹר עַד-מַחֲצִית הַיּוֹם...", כלומר עד מחצית היום נחשב אצלו 'כולו' כי רובו ככולו, וכך נהג בעצמו ובתלמידיו שנתן להם שיעור בהלכות היום עד מחצית היום ואח"כ הלכו לאכול ולשתות, וכיון שמחצית היום מנעו עצמם מלאכול ולשתות, שוב לא יזיק להם אכילת מאכלים כאלו במידה המועטה הדרושה להם,כי הרגיל למעט אכילתו ושתייתו תמיד, רגיל גם להתאפק מלאכול, ומי שלא - לא. והרגילו עצמם במיעוט אכילה ושתיה הראויה כי העיקר הוא 'חדות ה' ' שבלימוד.
ומזה ניתן להבין מדוע לאלו שהיו מהכת שלפניהם קרא בעלי מארה, כי אינם רגילים להתאפק ובכ"ז התאפקו, אם כן אכילתם המועטה אינה הרגל והם סובלים מבטן מקרקרת וגם ללמוד עד הסוף אינם מסוגלים, והרי הם חסידים שוטים...
ואילו רבי יהושע התחשב יותר, שהיה מראש מקצר שיעורו לפי יכולת האנשים כדי כך שגם ישמעו שיעור קצר ואח"כ בלי להיות רעבים מדי ילכו לאכול ולשתות ולשמוח, והיא הדרך הראויה לרבים.
תהא הברכה שורה במעיים, אוכלים מעט ומתברכים הרבה, וגם נהנים מהשיעור...